אחת הבעיות הבוערות לישראלים ולישראליות היום היא בעיית הפקקים. ממשלה שתצליח לתת מענה לסוגיה הזו תצליח לשפר את איכות חייהם של מיליוני ישראלים וישראליות, תוביל לעלייה חדה בפריון העובדים והעובדות בישראל ותוסיף פנאי, זמן משפחה וכסף זמין שחסר לכולנו באופן נואש. זהו מכתב פתוח למנהיגים ולמנהיגות שלנו, שנושאים ונותנים לילות כימים כדי לעצב את הפלטפורמות שבהן יוכלו לייצר שינוי מבורך עבור הישראלים והישראליות: עשו זאת גם בתחום התחבורה והפקקים. 

דמיינו מצב שבו רובנו יכולנו לעבוד, לקנות, לבלות וללמוד בסביבת המגורים שלנו. זוהי פריווילגיה השמורה למעטים. המצב כיום עבור רוב הישראלים והישראליות הוא הפוך. השכונות שלנו מתוכננות לרכבים פרטיים. חניות פרטיות מרובות, חוסר בעירוב שימושים, כבישים מהירים רחבים ומפותלים עם מעט צמתים ומחלפים בין־עירוניים רבים שמגיעים לקניוני ענק ולאזורי תעשייה ותעסוקה. כתוצאה מכך, הרחובות הופכים ללא בטוחים להולכי הרגל, המעבר בין שכונות דורש חציית צמתים מסוכנים, והתחבורה הציבורית נפגעת. הציבור מצביע ברגליים ונוהר לרכבים הפרטיים.

מגרש חנייה בישראל (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)מגרש חנייה בישראל (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מדינת ישראל צפויה להכפיל את האוכלוסייה שלה בתוך כ־35 שנה. היא נערכת לכך על ידי תכנון שכונות ענק ותשתיות תחבורה. שכונות הענק שתוכננו ונבנו בשנים האחרונות, לא מכוונות להולכי הרגל. הפוקוס של מנהל התכנון היה על כמות יחידות דיור ולא על איכות התכנון. או במילים אחרות - נבנו דירות למגורים, אך על החלב במכולת/ בית הספר/ תחבורה/ עבודה - לא ממש חשבו. כיום משרד התחבורה ממשיך לקדם מחלפים והרחבת כבישים, שלמעשה קורעת את הערים, והיכולת להתנייד ברגל נפגעת. 

איך כדאי להתמודד עם הפקקים וגידול האוכלוסייה הצפוי, בשאיפה לאורח חיים טוב יותר? על פניו יש הבנה במשרדי הממשלה של חשיבות קידום התחבורה הציבורית. אבל כדי להניע אנשים לוותר על הרכב הפרטי שלהם - לא מספיקה השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית, אלא דרושה בניית שכונות שמתאימות להולכי רגל, וכיוצא בכך לתחבורה ציבורית. 

הנה הצעות לשרים העתידיים ולנושאים ונותנים במשא ומתן הקואליציוני: יש לאחד את מנהל התכנון (שנמצא כיום תחת משרד האוצר) ומשרד התחבורה למשרד תשתיות שיאפשר תכנון כולל של הערים שלנו; יש לבחון את כל שכונות הענק של מנהל התכנון שאושרו בשנים האחרונות וטרם נבנו, בנוסף לאלו שנמצאות כרגע בתהליכי אישור, ולשים דגש על איכות התכנון עבור הולכי הרגל; תוכניות שלא עומדות בקריטריונים - יש לתכנן מחדש; יש לשנות את חוק התכנון והבנייה כך שישים פוקוס על נראות ותפקוד הרחובות, ויאפשר כך תכנון איכותי יותר של השכונות שלנו. 

הכותבת היא חברת צוות תכנון במרכזים לצדק חברתי