אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול לכ־13 מיליון תושבים עד שנת 2040, מה שאומר פחות שטח פנוי ויותר אשפה. אם לא נתעשת, נמצא את עצמנו בעוד שני עשורים בפח, תרתי משמע. החלפת תוכניות העבודה של המשרד לאיכות הסביבה בכל פעם שהשר מתחלף לא אפשרה לייצר מדיניות סדורה וארוכת טווח.

עודף רגולציה והיעדר תמריצים ליזמות ולחדשנות בתחום המיחזור והאשפה גררו את מדינת ישראל לתחתית רשימת מדינות ה־OECD בטיפול בפסולת. במקום למצוא פתרונות קצה למגוון סוגי הפסולת, אנו נאלצים לשנע אשפה ממקום למקום בכבישים עמוסים לעייפה ולזהם את האוויר. ניוד הפסולת אינו הבעיה היחידה, כיום כ־80% מהזבל שאנו מייצרים מוטמנים באדמה, פולטים גזים רעילים ומזהמים את המים, האדמה והאוויר.

כל העולם מתמודד עם כמויות פסולת שהולכות וגדלות; מספיק להציץ וללמוד ממדינות אירופה ומדרכי הטיפול שלהן באשפה. באירופה צצים כפטריות אחר הגשם עוד ועוד מתקני השבה לטיפול בפסולת, המאפשרים שימוש חוזר באשפה כחומר גלם לייצור אנרגיה וצמצום הפסולת המוטמנת; ביבשת לבדה קיימים למעלה מ־400 מתקנים שכאלה. חלקם ממוקמים במרכזי הערים כגון וינה, פריז, לונדון, ברלין, אמסטרדם ודבלין.

במקרים רבים, מתקנים אלו זוכים לעיצוב אדריכלי מרשים שהופכים אותם לאתרי תיירות ואטרקציה. מתקני השבה נוספים ממוקמים באזורי תעשייה ובשולי העיר, מתוך רצון לצמצם את שינוע הפסולת ותוך שמירה על תקנים מחמירים ביותר למניעת פליטת גזים מזהמים לאוויר.

ובחזרה לישראל. עבור המרחב הכפרי הפריפריאלי, הצורך בפתרונות מקומיים לטיפול בפסולת משמעותי אף יותר ביחס למרחב העירוני ולמרכז הארץ. מרחקי השינוע, המרחבים והפסולת החקלאית שתופסת נפח רב מעלים את הנזק הסביבתי ואת העלויות התפעוליות של מערך ההטמנה.

במועצה האזורית רמת הנגב, המשתרעת על פני 4.2 מיליון דונם ומהווה 22% משטח המדינה, עלות מערך האשפה מהווה כעשירית מתקציב המועצה בשל המרחקים הגדולים שגומעות משאיות איסוף הזבל. על מנת לצמצם את הזיהום הסביבתי והעלויות יש לעבור לפתרונות קצה אזוריים לטיפול בפסולת.

בימים אלו מקימה המועצה, בשיתוף JNF הולנד, קק"ל, משרד האנרגיה, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, מתקן להפקת אנרגיה מפסולת חקלאית בתהליך גזיפיקציה. מתקן זה חושף את הפסולת האורגנית לטמפרטורות גבוהות מאוד בתנאי חוסר חמצן ומפיק ממנה חשמל. מעבר לצמצום הזיהום הכרוך בשינוע ובהטמנה, מתקן זה מאפשר לנצל באופן מרבי את חומרי הגלם. המתקן מהווה פיילוט ארצי לטיפול מקומי בפסולת חקלאית. על פי מידת הצלחתו ישוכפל למרחבים חקלאיים בכל הארץ.

פתרון למשבר הפסולת חייב להיות משימה לאומית לממשלה שתקום. היכולת להפוך כמעט כל סוג פסולת ממטרד למשאב קיימת. למדינת הסטארט־אפ יש את הידע, הטכנולוגיות וגם את היוזמות והיזמים. מה שאין לנו הוא אדמה מיותרת להטמנה. הנגב מהווה כבר היום קרקע פורייה ליוזמות סביבתיות פורצות דרך, כי מהדרום תגיע הבשורה. 

הכותב הוא ראש המועצה האזורית רמת הנגב