המאבק מול איראן נכנס לתקופה קשה מבחינת ישראל. לאחרונה נבחר לנשיא אברהים ראיסי, מנהיג שמרן וקיצוני, המקורב למנהיג העליון האייתוללה חמינאי; ארצות הברית בהנהגת הנשיא ביידן חותרת לחתום עם איראן על הסכם גרעין שנראה כרגע גרוע מקודמו; ובמקביל, מצמצמת ארצות הברית את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון. איראן מצדה לא זנחה את שאיפתה להשיג עוגן טריטוריאלי בסוריה, מחזקת את קשריה עם חמאס בעזה, ומטפחת את הקשר עם החות'ים בתימן במאבקם נגד ערב הסעודית וישראל.
במקביל למאמץ לשכנע את ארצות הברית לא לוותר לאיראן בנושאים המהותיים בהסכם הגרעין, ובהמשך למערכה בין המלחמות (מב"ם) נגד החדירה האיראנית לסוריה וחימוש חיזבאללה בטילים מדויקים, יש צורך באסטרטגיה כוללת יותר, בדומה לבריתות הפריפריה האסטרטגיות של שנות ה־60 וה־70. בסוריה ובעיראק ישנו מיעוט כורדי משמעותי השואף לעצמאות או לפחות לאוטונומיה. הסיוע לכורדים בשני צדי הגבול חשוב כדי לבנות חיץ בין איראן וסוריה. לאיראן עצמה יש בעיית מיעוטים קשה. רק כ־55% מאוכלוסייתה הם ממוצא פרסי. השאר הם אזרים שיעים, שחלקם פעלו למען חיבור לאזרבייג'ן; כורדים, ערבים (אחוואזים) ובלוצ'ים סונים. כל המיעוטים הסונים מרוכזים בגבולות איראן, ובשטחם פועלים ארגונים שמתנגדים למשטר בטהרן ושואפים לסוף הדיכוי על ידיו. באזורים אלה התרחשו המהומות הקשות ביותר ב־2019
וב־2020. באשר ללבנון, ישראל צריכה לרכז מאמץ הסברתי, פוליטי ואסטרטגי מול הסונים, הנוצרים והדרוזים. לבנון נמצאת במשבר כלכלי ומשילות עמוק, וחלק גדול מהאוכלוסייה מאשים את חיזבאללה, את חסן נסראללה אישית ואת בעלי בריתו בממשל בהזנחה הפושעת וההשתלטות על נכסי המדינה. ישראל צריכה ללמוד מטעויות ואשליות העבר ולא להסס לפעול בצורה פעילה ומושכלת כדי לסייע לעדות הגדולות להשתחרר מאחיזת חיזבאללה ואיראן. המנהיגים הישראלים מאיימים על לבנון בהשמדת התשתיות הלאומיות במקרה של מלחמה כוללת עם חיזבאללה. האם ישראל רוצה שכל העדות בלבנון יהפכו לאויבותיה בנפש? האם הקהילה הבינלאומית תאפשר זאת, למרות הצדק הישראלי? ברור שחיזבאללה יפתח במלחמה כוללת נגד ישראל רק לפי פקודה מטהרן, לפי צרכיה האסטרטגיים, בעיקר בהקשר לפרויקט הגרעיני שלה.
ירי טילים מסיבי מלבנון לשטח ישראל יכול לגרום לקורבנות רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית בארץ. לכן האיום המרכזי כדי להשיג הרתעה צריך להיות מופנה כלפי איראן, ולא כלפי לבנון.
למי ששכח, האייתוללה חומייני החליט לסיים את המלחמה עם עיראק, "לשתות את כוס התרעלה" כדבריו, רק אחרי שסדאם חוסיין הורה על ירי טילי סקאד על טהרן וגרם ל־30% מאוכלוסייתה לברוח מהעיר. יש להניח שבעלות הברית החדשות שלנו במפרציות ומעבר להן יהיו מוכנות לסייע במאמץ אסטרטגי זה. מדיניות זו של ישראל צריכה להיות מוצהרת ומגובה במעשים כדי להשיג גם את האפקט התודעתי בקרב כל קהלי היעד.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה