משימה לשר הרווחה הנכנס: אנחנו שומעים בימים האחרונים על כך שאולי יש התפרצות מחודשת של הקורונה, אולי לא. איש לא יודע כרגע. אך עבור העמותות הרבות בישראל - הקורונה לא עזבה לרגע ואם נדייק, הקורונה הכלכלית רק ממשיכה והנזק שלה הולך וגדל.

רק כדי לסבר את האוזן, מבדיקה שערכנו לגבי היקפי וסכומי התרומות בשלושת החודשים האחרונים (מרץ-יוני) השנה מול שנה שעברה עולה כי חלה צניחה כללית של 10% בסכום התרומות ובהיקף התרומות ישנה ירידה של 23%. עבור עמותות רבות ירידה כזו בהיקפים משמעותה הפחתת פעילות ומתן מענה חסר עד כדי סגירה של העמותה לגמרי.

הנתונים מדאיגים: כך למשל, בתחום החינוך צנחו התרומות מ-17,908 ל-11,744 ירידה של כ-35% ובסכום התרומות, מ-11,118,481 ל-9,635,250 ₪ ירידה של כ-15%. בתחום הרווחה ישנה ירידה מ-19,521 תרומות בשנה שעברה ל-10,924 ירידה של 45% ובסכום מ-8,915,333 ל-5,804,300 ₪ ירידה של 35%. יש כמובן עוד ועוד, תלוי בעמותות ובתחומי הטיפול שלהן. 

קורונה בישראל (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה בישראל (צילום: מרק ישראל סלם)

ניתוח הנתונים מראה שחזרת המשק לשגרה, תוך הגדלת הצריכה הפרטית על תרבות, צרכנות, פנאי ותיירות הביאו לירידה בתרומות משקי הבית בשליש השני של שנת 2021. עד כה, הציבור בישראל תרם בצורה נדיבה. עד כדי כך שהישראלים ממוקמים בחמישייה הראשונה בעולם ביחס לתרומות. 

כעת, על הממשלה לתרום את חלקה בעידוד תרומות ולסייע לעמותות. המדינה יכולה להקצות יותר משאבים לחברה האזרחית, דבר שמקובל בעיתות מצוקה. אך המדינה יכולה לעשות דבר חשוב לא פחות: לעודד את הציבור לתרום ולהתנדב, ועל ידי כך להכפיל את סכום ההשקעה שלה במגזר השלישי. ישנם חסמים מיסויים ורגולטוריים שאינם מאפשרים לתרום בישראל כמו במדינות מתקדמות ולכן יש צורך בתוכנית ממשלתית לעידוד נתינה בקרב הציבור הרחב ובקרב תאגידים עסקיים, כאשר עיקרי התוכנית הם: הגברת המודעות לתרומות ולהתנדבות, עידוד תרומות באמצעות הורדת חסמים ותמרצים מיסויים. כך, במקום להעביר מיליון ₪ (לצורך הדוגמא) לעמותות שונות, המדינה תשקיע את הכסף בתכנית וסכום ההשקעה יתורגם בסוף להרבה יותר ממיליון ₪ באמצעות תרומות הציבור. זה הזמן כעת, כשהמשק יוצא מקיפאון של שנה, להחזיר את קטר העמותות והתרומות לחזור ולנוע.

אך לא הכל נופל על הממשלה והמדינה, גם לעמותות עצמן יש הרבה מה לעשות. כדאי לעמותות ליצור פעולות יזומות שיביאו לגידול בתרומות כפי שזיהינו בקרב עמותות שדווקא עשו מעשה והעזו לצאת לקמפיין לאחר בנייה אסטרטגית טובה וחזקה.

חנות שפשטה רגל בעקבות המשבר הכלכלי (צילום: אבשלום ששוני)חנות שפשטה רגל בעקבות המשבר הכלכלי (צילום: אבשלום ששוני)

וכמובן, שאסור לאבד תקווה. למרות שהמגמה הכללית של ירידת התרומות ממשקי הבית עלולה להדאיג מאוד עמותות רבות, אנו ב-JGive עמלים על פתרונות לעידוד תרומות שאינן ממשקי הבית והתורמים הקטנים. כך לדוגמא, ניתן למצוא מוצר ראשון מסוגו בישראל המיועד לאזרחים עם יכולות תרומה גבוהות, באמצעותו ניתן לפתוח קרן נתינה פרטית (DAF) הכוללת יתרונות מיסויים ואסטרטגיים משמעותיים. בנוסף, יצאה לדרך בחודשים האחרונים תוכנית לעידוד נתינה בקרב תאגידים ישראלים ועובדיהם בשיתוף רשות המיסים והרשות לחדשנות. 

ישראל מובילה בתעשיות הטכנולוגיות, הביטחוניות ועוד, ועל מנת להמשיך את הצמיחה הזאת עליה לדאוג להוביל גם במה ששומר על הלב של החברה הישראלית: הדאגה לחלש, לבריאות ולחינוך של כולנו. לכן, שר הרווחה החדש, יש לך משימה חשובה שחייבת קידום - תוכנית ממשלתית לעידוד תרומות, או שנתחיל לראות, לצערנו, סגירה של עשרות עמותות.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון JGive