מהפכות במדינת ישראל מתרחשות לאט ולעתים זקוקות להתנעה מחודשת. תשע שנים חלפו מאז סיימה את עבודתה ועדת מור יוסף לבחינת החקיקה בנושא פריון והולדה בישראל, ושמונה שנים חלפו מאז ששרת הבריאות דאז יעל גרמן הצהירה על אימוץ מרבית המלצות הוועדה, אבל בפועל אנחנו עדיין מדשדשים במציאות לא שוויונית בעליל, ומרבית ההמלצות של ועדת מור יוסף לא יושמו.

הוועדה המליצה, למשל, להקל על זוגות גברים להסתייע בשירותי פונדקאות כמו גם לכבד צוואות ביולוגיות של נפטרים שהביעו בחייהם את רצונם בהמשכיות. אבל בכל אותן סוגיות לא הלכה הוועדה מספיק רחוק – היא אישרה לגברים להסתייע רק בפונדקאות אלטרואיסטית של מי שאיננה מעוניינת בקבלת שכר על היותה אם פונדקאית; ואת הזכות להחליט על יישום הצוואה הביולוגית השאירה רק בידי בת/בן הזוג ולא בידי הורי הנפטרים, שלעתים הם אלו המבקשים לייצר המשכיות לבנם ולעצמם. 

כעת, כשבראש משרד הבריאות עומד שר ליברלי בהשקפת עולמו כמו ניצן הורוביץ, יש למדינת ישראל הזדמנות לייצר סטטוס קוו חדש בסוגיית הפריון וההולדה. נכון, יש עוד דברים רבים שצריך לשנות ובראשם המונופול הדתי על סוגיות המשפחה בישראל, אך עדיף להתחיל בסוגיות קלות ליישום אשר יש להן השפעה ישירה על רבים ושבשל אי־הסדרתן לא יכולים לממש את שאיפתם להורות ולהמשכיות. 

החרגתם של זוגות הגברים מחוק הפונדקאות שנחקק לפני שלוש שנים היא רק אחת העוולות שנגרמו כאן בשנים האחרונות. העובדה שהורים של חייל שנהרג בפעילות מבצעית ולא השאיר אחריו צאצאים, נדחים בבואם לממש את צוואתו להמשכיות - הינה בעיה נוספת. אבל זה לא נגמר שם: מתי ניתן לעשות שימוש בביציות שהוקפאו של נפטרות? האם במקרה של פטירה של אדם צעיר בתחילתו של קשר, זכותה של בת הזוג להחליט על השימוש בזרעו, בדומה למקרה שבו מדובר על זוגיות ארוכת שנים? מה הוא מעמדם של הורי הנפטר בסוגיות של המשכיות בנם?
על שר הבריאות ומשרדו לפעול במהרה כדי לגבש רפורמה חדשה בסוגיית הפריון וההולדה הבוערת במיוחד.

בין היתר, כיום עדיין שולחת המדינה בני זוג להסתייע בשירותי פונדקאות בחו”ל רק משום שעברו את הגיל המותר. כמו כן, בני זוג שלא יכולים להינשא בישראל על רקע דתי - מופלים בשל כך גם במימוש זכויותיהם לפריון. בעוד שאיכות חיינו ואורח חיינו השתנו, החקיקה לא התאימה את עצמה. זוהי שעת מבחן לשר הנכנס הדוגל בערכי משפחה ליברליים למימוש חובתו החברתית והרעיונית, לחידוש ולרענון היוזמות בתחום זה. יש להקים ועדה מקצועית חדשה ולדאוג ליישום המלצותיה.

הכותבת היא מייסדת ארגון “משפחה חדשה"