הכוונה המסתמנת להקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון, דה פקטו, מעוררת בי תחושה של קבס. לא האמנתי שזה יקרה כבר בימיה הראשונים של ממשלת הטלאים שנפתלי בנט כפה על מיליוני האנשים שלא בחרו בו.
ההבטחה הייתה שהממשלה שנשענת על המפלגות הערביות תעסוק בשנה הראשונה רק בשאלות של מדיניות שאינן שנויות במחלוקת, אבל הנה זה קורה. לאמריקאים אצה הדרך.
הם לא מוכנים להמתין. לא אתפלא אם הם עומדים מאחורי החלטתו של בנט להזרים עוד 50 מיליון קוב מים לממלכת ירדן מתוך מימי הכנרת היקרים לכולנו.
אולם הגרוע מכל עוד לפנינו. כולנו עוד זוכרים את הסלוגן “שטחים תמורת שלום”. לא היה מטופש ממנו. הערבים אף פעם לא ראו בו בסיס לפשרה היסטורית עם העם היהודי. מי שהוביל אותו היה אותו מחנה שעכשיו אוחז, בעיניי, בגרונו של בנט.
שמעתי לראשונה את קריאת הקרב הזאת לאחר מלחמת ששת הימים. קשה היה לראות בה אופציה ריאלית. הערבים הרי לא יפתחו במלחמה כדי להחזיר לעצמם את השליטה בגדה המערבית.
כך או כך, ההרגשה הכללית הייתה שזאת הייתה, בפועל, המחצית השנייה של מלחמת העצמאות. שמואל תמיר, לימים שר המשפטים, קבע ש”שטח משוחרר לא יוחזר”; כלומר שדין השטחים שנכבשו ב־48' כדין השטחים שנכבשו ב־67’.
למעשה, גם הערבים – וחשוב מאוד לזכור זאת - סבורים שדין השטחים שהם איבדו בשתי המלחמות זהה, ולכן כשאהוד ברק ואהוד אולמרט, כל אחד בתורו, הציעו להם רק את “השטחים” שנכבשו ב־1967 תמורת הסכם שלום, הם נדחו בבוז.
הערבים לעולם לא יסכימו, להערכתי, למה שנקרא בידי האמריקאים The two state solution. לטעמם, אין מקום למדינה יהודית, ואת זה צריכים להבין כל מי ששוגים, עדיין, באשליית השלום עם הערבים. הם אף פעם לא יזנחו את “תורת השלבים” שלהם.
בנימין נתניהו הבין את זה, ולכן הוא ביקש לספח, במסגרת תוכנית המאה, את כל מה שהוצע לו במסגרת הסכם זה. חלקים בממשלה הפריטטית התנגדו, כמו גם חלק ממנהיגי המתיישבים, וכעת נדמה שאנחנו חוזרים כמעט לנקודת ההתחלה; משל לא חלפו עשרות שנים, ואין־ספור ניסיונות פיוס, מאז 1967.
ממש כמו ערב מעשה האיוולת שהוליד את הסכמי הדמים ב־1993, בניצוחו של ביל קלינטון, אנחנו שוב עומדים בפני מה שעלול להסתיים בקריסה מוחלטת של כל מה שנבנה פה בעמל כה רב מאז ראשית ימיה של התנועה הציונית.
אני חושש מפני האפשרות שהממשלה הזאת תוותר על שליטתנו בארץ מכורתנו תמורת נזיד עדשים; כנגד הבטחה לשלום שאין כל סיכוי שיתקיים לאורך זמן.
מדינה פלסטינית ביהודה ובשומרון תהפוך את כל גוש דן לבן ערובה של ארגוני טרור. מיליוני “פליטים” ישבו על הקו הירוק וייחלו לחזור למקומות שאותם נטשו אבותיהם.
אני חושש מפני האפשרות שכל זה יקרה, כשם שזה קרה לאחר הנסיגה מגוש קטיף ומצפון השומרון; ולפני זה ממקומות אחרים.