רפורמת הרגולציה החדשה הנדונה כעת בממשלה נועדה להפחית את נטל הרגולציה על עסקים בישראל, כדי שהרגולציה לא תחסום צמיחה במשק. אבל הרפורמה עלולה לפספס תחום מרכזי בחיינו – הביורוקרטיה הממשלתית המופעלת כלפי אזרחים.

אותה ביורוקרטיה המייאשת באמצע הגשת המסמכים לקבלת הנחה במעון, למשל, גורמת לנו לוותר על זכויות כספיות ועל שירותים שמגיעים לכולנו לפי חוק. הביורוקרטיה הזו מעכבת מוביליות חברתית־כלכלית בישראל.

הרפורמה מציעה סיוע ותמיכה ליחידות ממשלתיות המפקחות על חברות ועסקים בישראל - הצבת יעדים משרדיים להפחתת הרגולציה וליווי בתהליכי הפחתת הנטל הרגולטורי - אך יש חשיבות חברתית ראשונה במעלה שתעשה זאת גם במשרדים חברתיים. יתרה מכך, ישנה חשיבות לליווי מקצועי כזה עבור היחידות הנמצאות בקשר ישיר מול הציבור במתן זכויות ושירותים חברתיים.

הביורוקרטיה הממשלתית אינה רק  גורם מייאש; מחקרים מישראל ומהעולם מצביעים על כך שהיא מהווה כאמור חסם משמעותי במימוש זכויות ושירותים חברתיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות. היכולת לטפס בסולם המוביליות החברתי־כלכלי משתקפת בחינוך, כלכלה, בריאות, שייכות ודיגיטציה, ואוכלוסיות מוחלשות זקוקות לסיוע מערכתי כדי לטפס בסולמות הללו. במבנה הנוכחי של המנגנונים הביורוקרטיים שלנו, הזכויות המוגדרות בחוק מגיעות בעיקר לאזרחים בעלי היכולת, הזמן והכסף לדרוש אותן.

למשל, מחקרים מ־2018־2020 מראים שמעל ל־50% מהזכאים לקצבת הבטחת הכנסה לא מימשו את זכותם, אף שמדובר בזכות המיועדת לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הנזקקים ביותר. ב־2018 מעל ל־30% לא מימשו את זכותם למענק עבודה, רובם עולים חדשים ומיעוטים, שהעידו שלא ידעו שהזכות הזו קיימת, או לא הבינו מה נדרש כדי לקבל את מה שמגיע להם לפי חוק.

בקרב יולדות נמצא נתון מדהים: 96% מהנשים מממשות את זכותן לקצבת לידה, אבל אותן 4% שלא – הן בעלות הכנסה ממוצעת של 2,700 שקלים בלבד. סקר של הביטוח הלאומי מצא כי כמעט כולן דיווחו שלא ידעו על עצם קיום הקצבה או על זכאותן לקצבה. כלומר, אם את לא דוברת עברית, אם את ענייה, אם אתה בגיל הזקנה, אם אין לך נגישות לטכנולוגיה או לתחבורה – סיכוייך להשיג את הזכויות קטן, והיכולת לטפס בסולם המוביליות נפגעת. אלה בדיוק האנשים הזקוקים לאותם זכויות ושירותים.

כדי לתקן את ההטיה הזו, הגיעה העת למהלך ממשלתי משולב הכולל גם את הפחתת נטל הביורוקרטיה על אזרחים. אפשר להשתמש בתשתית של רפורמת הרגולציה, אבל זו צריכה לעבור התאמות כך שתהיה רגישה לפערים במסוגלות האזרחית של אנשים שחיים בעוני ובהדרה חברתית.

הקמת רשות הרגולציה היא צעד מבורך, אך נדרש להרחיבה ולהתאימה כך שתשרת לא רק את הצמיחה של עסקים וחברות, אלא תגביר את ההזדמנויות למוביליות חברתית וכלכלית גם עבור אזרחים.

הרפורמה מבוססת על מדד בינלאומי RIA (regulatory impact assessment). אנחנו זקוקים למדד RIA חברתי, הלוקח בחשבון את השלבים שנדרש אדם לעבור בדרך לזכויותיו, את המסמכים שהוא נדרש להמציא, וגם את אוכלוסיית היעד של הזכאות- קשישים, עניים וכו'. ככל שהאוכלוסייה נגישה פחות לזכויות, צריך ההליך להיות פשוט. מדינת ישראל יכולה להיות הראשונה בעולם להוביל מהלך להפחתת נטל ביורוקרטי על אזרחים, להפחית עוני ולחזק את האמון במוסדות המדינה. התשתית כבר כאן.

רוני ליאור היא PMO בג'וינט אשלים וד"ר אריאל לוי הוא מנכ"ל ג'וינט אשלים