למדינת ישראל יש זיכרון קצר. לפעמים נדמה שאנחנו חיים רק בהווה, כאן ועכשיו. לכן כשאנחנו דנים במשבר האקלים אנחנו מתייחסים אליו בשאננות מרוחקת משהו, הדבר המוזר והקיצוני הזה שמתרחש לעתים במקומות אחרים – גרמניה, בלגיה, הולנד, יפן. אבל בשנת 2021 אי אפשר להתייחס עוד למשבר האקלים כמו למשהו שקורה במקומות בודדים ורחוקים. הוא מתרחש בכל העולם.

בשנת 2021 התרחשו בפרק זמן קצר הרבה תופעות טבע חריגות ומדאיגות. בטקסס נמדדו במהלך החורף האחרון טמפרטורות קיצוניות מתחת לאפס שגרמו למותם של אזרחים רבים וניתוק 12 מיליון איש מאספקת מים סדירה. בהודו פונו 400 אלף איש מבתיהם בעקבות השיטפונות בחודש שעבר.

בקנדה ובארצות הברית נמדדו הקיץ הטמפרטורות הגבוהות ביותר אי פעם. במערב ארצות הברית ובצפון מזרחה מתרחשת זה שנה בצורת אשר מתפשטת עד מקסיקו. במערב אירופה עלו נהרות על גדותיהם וחוללו אסון של ממש עם אבידות רבות בנפש.

ביוון ובטורקיה משתוללות שריפות ענק. החוט המקשר בין כל אסונות הטבע האלו לדעת המומחים הוא ההתחממות הגלובלית. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה תלולה בתדירות אירועים אלו שכבר אינם נדירים.

שריפת ענק שפרצה באי איווה ביוון (צילום: REUTERS/Nikolas Economou)שריפת ענק שפרצה באי איווה ביוון (צילום: REUTERS/Nikolas Economou)


את משבר האקלים העולמי יש לפתור בשני מישורים. ראשית, יש לייצר הסכמה רחבה בין מנהיגי העולם על מטרה ברורה ומשותפת, לצמצם שימוש בטכנולוגיות ותעשיות מזהמות ולעודד שימוש באנרגיה מתכלה. יש מקום לקוות שוועידות האקלים העולמיות המתכנסות בימים אלו יניעו את תהליכי היישום.

המישור השני שבו אנחנו חייבים לפעול הוא בניית והתאמת התשתיות לאותם אירועי קיצון כך שיוכלו לעמוד בהם. על פניו, היעד הזה הוא מיידי ומעשי יותר לעומת תהליכים בינלאומיים ממושכים של שינוי מדיניות גלובלית. אבל גם במישור זה נדרשים תכנון וראיית פני עתיד. חשמל ומים למשל, הם תשתיות בסיסיות וחיוניות שהיעדרן מסכן חיים, ומדינות אינן יכולות להרשות לעצמן להותיר את אזרחיהן מנותקים מהם.

ומה קורה אצלנו? הגליל המערבי הוא חבל הארץ הגשום ביותר במדינה. מגמת העיור המואצת היא אומנם מבורכת - הגירה לגליל המערבי והכפלת האוכלוסייה העירונית הן יעד חיוני ומוצהר להתפתחות האזור, אך צמיחה עירונית והגדלת שטחים עירוניים משמען גם פיחות מסיבי בשטחי החלחול.

תופעה זאת מתרחשת בכל המרחב העירוני בישראל. כאשר התשתיות הישנות אינן ערוכות לקלוט את כל מי הביוב ושטחי החלחול מצטמצמים, נוצר מצב שבו בעת שיטפון חודרים מי נגר אל מערכת הביוב שאינה מסוגלת לעמוד בעומס ופתחי הביוב מתחילים "לזלוג".

הצפות בנהריה (צילום: מאיר וקנין, פלאש 90)הצפות בנהריה (צילום: מאיר וקנין, פלאש 90)


הפתרון הישים והמהיר יחסית לאתגרים אלו הוא תכנון נכון של המרחב העירוני ושל איגום הנחלים טרם הכניסה לשטח המוניציפלי של הרשויות. תכנון יעיל יוכל לווסת את כמות המים ולמנוע הצפות קטלניות שנזקיהן הכלכליים נמשכים לאורך שנים.

בחודש דצמבר האחרון הקמנו ברשות הניקוז שני מאגרי בזק אשר סייעו באיגום המים ומנעו מראות קשים יותר בנהריה. אנו לקראת סיום התכנון וחייבים לסיים בהקדם על מנת שנוכל לבצע את התוכניות לפני תחילת הגשמים. בואו נעבוד קשה עכשיו כדי שהמזל יאיר לנו פנים בעתיד. 

הכותבת היא מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי