בימים האחרונים דווחנו כי בית המשפט לחוקה בבלגיה דחה את עתירתה של הקהילה היהודית נגד החוקים האוסרים על שחיטה יהודית כשרה במדינה. המשמעות היא כי חל איסור לבצע שחיטה כשרה במחוזות ולוניה ופלנדריה וכי אין באיסור שום פגיעה בחופש הדת על פי החוקה בבלגיה.

לפי בית המשפט, אם היהודים חפצים בשחיטה עצמאית, עליהם לשחוט תוך הימום הבהמה, עובדה הנוגדת את ההלכה היהודית. התגובה על ההחלטה הייתה מהירה. כך למשל נשיא ועידת רבני אירופה והרב הראשי במוסקבה פנחס גולדשמידט קבע נחרצות: “יש בהחלטה הזו השפעה עצומה ומזיקה על יהודי בלגיה. תקוותנו היא שניתן יהיה לאפשר את הליך השחיטה בבלגיה בקרוב”. הרב הוסיף והזהיר כי “ההחלטה הזו הפוגעת במנהגי היהדות היא עוינת ומזמינה אנטישמיות”.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר הצהיר באחרונה בנושא כאוב זה כי “לא מדובר בטובת בעלי החיים, אלא בדיכוי חופש הדת ... החלטת בית הדין החוקתי הבלגי מעמידה מכשול להמשך קיום החיים היהודיים באירופה. על האיחוד האירופי לחזור בו מיידית מההחלטה הגרועה הזו”.
השחיטה הכשרה, כלומר הנפת המאכלת ללא הימום מוקדם, נאסרה כבר בשוודיה, נורווגיה, דנמרק, איסלנד וסלובניה. גם בגרמניה ובבריטניה נולדו באחרונה יוזמות לביטול ושינוי חוקי השחיטה בנוסח היהודי, אך אלה נדחו בינתיים.

אנחנו כאן, בארץ הקודש, מכבדים מנהגים דתיים עתיקי יומין, אבל לא מן הנמנע כי יש לא מעטים בארצנו שמזדהים בלבם עם ההחלטה האירופית שעשויה למנוע סבל מהחיות. חלקנו, היושבים כאן בארצנו ועוקבים אחר הוויכוח הקולני הזה, אולי חשים כי אם נקבל את המלצת הגויים, נקל על מצפוננו.

לתפיסת חלקנו, לא יהיה בכך כדי לגזול מהיהדות את הרוח הנובעת ממנה, בת אלפי השנים. אני, למשל, דוחה את ההצהרה כי ההחלטה האירופית מהווה “דיכוי חופש הדת”. לתפיסתי, יש לאמץ את ההחלטה האירופית. ניתן להמשיך ולקיים את תרי”ג המצוות ואת כל כללי היהדות גם אם נפחית לא מעט מייסורי בעלי החיים.