בתקופת שירותי כיועצו של שמעון פרס בתפקידיו השונים נתקלנו לא פעם בתגובות בינלאומיות לא נעימות בהתייחס לפעולות מערכת הביטחון נגד ארגוני טרור וסייעניהם, כמו טענות על שימוש מוגזם בכוח או פגיעה בזכויות אזרח בסיסיות. באותה עת, בכל פעם שארגון זכויות אדם כלשהו ברחבי העולם ביקר את התנהלותנו, נהגתי להשיב: “הזכות להישאר בחיים היא זכות האדם וזכות האזרח הראשונה במעלה”. זו גישה שמתאימה לכל זמן ולכל מקום, ועל מבקרי החלטת שר הביטחון בני גנץ להכריז על ששת הארגונים הפלסטיניים כעל ארגוני טרור להפנים תפיסה זו.
התקשיתי להבין את הביקורת של שרים בממשלה לאחר שנחשפתי בתקשורת לתדרוך של גורם ביטחוני בכיר שצוטט כאומר: “שר הביטחון חתם על הצווים לגבי ששת מוסדות החזית העממית, לאחר פעילות משולבת של המטה לביטחון לאומי, השב"כ ולאחר אישור הגורמים המשפטיים, כאשר עלה מדוחות המודיעין כי ששת המוסדות המדוברים פועלים כרשת מאורגנת תחת דירקטיבת ההנהגה של ארגון החזית העממית, שפועל והיה מעורב בהוצאה לפועל של פיגועי טרור". הגורם הוסיף כי "במסגרת חקירת שב"כ בין מרץ למאי 2021, נחשפו פרטים רבים על אופן גיוס הכספים של הארגונים והשימוש בהם לסיוע לצורכי הארגון".
נראה לי שמקצת השרים פעלו כמו הכלבים של פבלוב. במין תגובה אוטומטית ששמורה בזיכרונם מהימים שהיו באופוזיציה. מהיכרות עם חלק מהמגיבים אני משוכנע כי עמדתם לא נבעה מרצון לפזול למחוזות אלקטורליים הואיל ושום רווח פוליטי לא יצא מאמירה כמו זו של שר בכיר בממשלה, שלפיה "אם מדובר בידיעות מודיעיניות שאין להן משמעות של ממש בשטח - אז לא ברור מדוע דווקא בימים האלה היה נכון להגדיר את הארגונים האלה, שפעילים עשרות שנים, כארגוני טרור". זו בעיניי אמירה מטופשת שמביישת את אומרה.
חובתו של שר הביטחון הייתה לאסור פעילות ארגונים אלו, ולאמץ את המלצות זרועות הביטחון שאיתנות בדעתן שאותם ארגונים אינם באמת דואגים לרווחת בני עמם אלא הם יותר ארגונים שמטרתם הייתה ונשארה לרצוח ישראלים בכל מקום ובכל רגע שזה מתאפשר.
שר הביטחון אחראי על שמירה על חייהם של אזרחי המדינה. אני מניח שאם חלילה היה מתברר שהפיגוע הרצחני הבא מומן ו/או אורגן על ידי אותם ארגוני “צדקה”, הביקורת הציבורית לא הייתה מופנית לחברי כנסת של מרצ או של מפלגת העבודה ואפילו לא לשר הבריאות או לשרת התחבורה, אלא לגנץ שהתעלם מדוחות מודיעין ולא נקט את אמצעי הזהירות המתחייבים מדוחות אלו.
טוב עשה גנץ שקיבל את ההחלטה הנכונה ומנע, כך כולנו מקווים, את הפיגוע הבא, כי כאמור הזכות להישאר בחיים היא זכות האזרח הראשונה של כל יצור עלי אדמות ובטח של כל ישראלי.
ועוד הערה קצרה לסיום: למיטב ידיעתי, ראש המטה לביטחון לאומי וראש השב”כ שהיו מעורבים מאוד בהחלטה הם תחת אחריות ראש הממשלה. האם ייתכן שלא עדכנו אותו? או אולי לא עדכנו את העוזרים בלשכתו, ואלו הם שכועסים?