הוויכוח הממוקד בכשרות, שניטש בימים אלה בין החרדים לרוב הממלכתי בישראל, מוטעה מיסודו. המחלוקת אינה על הכשרות, אלא על הפרטת שירותי הדת במדינה. לא הפרדת דת מהמדינה כי בישראל הרוב היהודי מעוניין במדינה יהודית ודמוקרטית, אלא הפרטת הדת במדינה כדי לשפר את השירות ולהוריד את המחיר.
בראייה אסטרטגית מתנהל עתה קרב גדול על השליטה ביהדות, על העמקת המעורבות של רוב העם בניהול שירותי הדת, על יצירת יהדות ישראלית. בספרי, הנכתב בימים אלה, אני ממפה את המהפכה היהודית של המאה ה־21, היכן צמחה, מה מתרחש עתה ומה צופן לנו העתיד.
שלוש תובנות עולות מעשרות ראיונות, סרטים, סדרות טלוויזיה ומאמרים, שהם בסיס המחקר של הספר: הראשונה, שאנו בעיצומה של מהפכה יהודית. השנייה, מי שישלוט ביהדות - ישלוט בדמוקרטיה הישראלית. השלישית היא שהרוב הממלכתי נמצא בעיצומה של מערכה, ליטול לידיו חזרה את השליטה ביהדות.
היהדות הוחזקה כבת ערובה במשך זמן רב מדי בידי גורמים שטובת הדמוקרטיה הישראלית אינה נר לרגליהם. אנו חוזים עתה בתהליך שבו יותר ויותר ישראלים בארץ ויהודים בעולם מבקשים לעצמם את היהדות בחזרה. תמה תקופת מיקור החוץ של היהדות למונופול ההלכתי, שאפיינה את המאה ה־20. החלה תקופה חדשה, שבה ציבור גדל והולך דורש בעלות על היהדות. התהליך מתרחב בקרב אוכלוסיות המחפשות טקסטים בארון הספרים היהודי, מתעניינות בחגי ישראל ובאירועי מעגלי החיים ועוד.
הרפורמה של שר הדתות מתן כהנא, המונחת לחקיקה סופית על שולחן הכנסת, מבקשת להפריט את הכשרות. ברפורמה שלו, שעיקריה הוכרו בתקציב שאושר לאחרונה, הרבנות תהפוך לרגולטור מפקח, ואת ההשגחה עצמה יעניקו תאגידים פרטיים. רבני הערים יפסיקו להיות מונופול. כל בית עסק יוכל לבחור את נותן הכשרות שלו. אלה צעדים מעשיים להשבת שליטת הרוב הממלכתי, להחזרת השליטה ביהדות לידינו.
אם יש משהו שמאחד את הממשלה הנוכחית יותר מכל, זאת סוגיית היהדות הישראלית. אין מחלוקת סביב הרפורמה הנדרשת בתחום הכשרות. אין מחלוקת על תהליכים חברתיים וחקיקתיים אחרים המתנהלים בימים אלה במסדרונות השלטון. בינתיים הם טרם הונחו על השולחן, לעיני הציבור. אך הם מתרחשים.
כשאנו צופים מערבה, אל המתרחש בארצות הברית ובריטניה, עלינו להתחזק בדרכנו זאת. בבריטניה, שם אין הפרדה בין דת ומדינה, נותרה המלכה שולטת בכנסייה ובדת, וכנסיותיה ריקות. בארצות הברית, שם הפרידו בין דת למדינה, הכנסיות פעילות הרבה יותר. אנחנו כאן מציעים דרך שלישית.
אנו מעוניינים שהמדינה תשמור על צביונה היהודי, אך ללא שימוש במונופול המדינתי לאכוף הלכה. על כן עלינו להפריט את הדת במדינה, כדי להימנע מהשחתה ופגיעה בציבורים רחבים בידי כוח עודף המרוכז בידיים של גוף אחד. מכאן ברור שאם אנו רוצים שישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, אנו צריכים להתקדם בדרך שאותה סוללים הממשלה הנוכחית ושר הדתות כהנא.
הכותב הוא מומחה בביטחון ודיפלומטיה, לשעבר ראש לשכת לורד בפרלמנט הבריטי