יחסי ישראל ומרוקו מקפלים בתוכם כמה רבדים. הראשון הוא תרבותי. העם המרוקני מתייחס ליהדות מרוקו כחלק ממנו לכל דבר. כמעט כל מרוקני הצהיר בפנינו בביקור האחרון שלנו שם ש”המדינה שלנו היא שלכם” - תופעה יוצאת דופן וראויה לציון במרחב שכולל את המזרח התיכון, אגן הים התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הערבי. יתרה מכך, בולטת היעדרה של עוינות מובנית ביחסי העם במרוקו לישראל, וזאת על רקע טיפוח יחסי ידידות וכבוד על ידי המלך המנוח חסן השני, ובנו המכהן כיום.

כידוע, מרוקו הגנה על נתיניה היהודים במלחמת העולם השנייה מפני משטר וישי הצרפתי, ששיתף פעולה עם הנאצים, וסירבה בכל תוקף למסור את היהודים שבקרבה. במלחמת השחרור שלחה מרוקו כוחות צבאיים להילחם נגד ישראל, אך המשיכה להגן על אותם היהודים שנותרו בגבולותיה, חרף העובדה שבין המדינות שרר אז מצב של מלחמה. בשנות ה־90 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות, שבוטלו במהלך האינתיפאדה השנייה. אך למרות ניתוק היחסים הרשמיים, שיתוף הפעולה בין המדינות המשיך, בעיקר באמצעות מדינות שלישיות.

ביקורו בשבוע שעבר של שר הביטחון בני גנץ במרוקו סימן את היציאה מחושך לאור בכל הנוגע ליחסי שתי המדינות בהקשר הביטחוני. מרוקו, בין היתר, מתמודדת בימים אלה עם המאבק על הסהרה מול שכנתה אלג’יריה, המתחרה עמה על הגמוניה אזורית. ישראל, שנעדרת דריסת רגל איתנה בצפון אפריקה, תצא נשכרת מחיזוק הקשרים עם מרוקו. יחסים אלה יוכלו כעת להתחזק לנוכח הפיכת הקשר בין המדינות לרשמי.

חשיבות הביקור הראשון מסוגו של שר ביטחון ישראלי על אדמת מרוקו קיבלה משנה תוקף כשקצינים בכירים במדים צעדו לצד השר בפומבי. הביקור אף זכה לכיסוי תקשורתי רחב ביותר בתקשורת המקומית והוכתר כמוצלח. חשיבות היחסים בין המדינות ברורה ומעצימה את מעמדה של ישראל במרחב כולו, הן מבחינת הכרה ולגיטימציה והן במישור של שיתופי פעולה אזוריים.

אולם כעת מוטלת עלינו החובה לצקת תכנים תרבותיים, כלכליים ומסחריים לתוך היחסים על מנת שגם העמים המרוקני והישראלי ירגישו בפירות השלום, ולדאוג שנפעל בהדדיות בכל הנוגע למתן אשרות לאלפי המרוקנים המצפים לבקר בישראל. עוד בטרם הפכה לרשמית, פוקדים את השגרירות הישראלית ברבאט אלפי מרוקנים, הרבה מעבר למצופה, על מנת לזכות באשרות כניסה לישראל. אך כרגע אין שם די כוח אדם ו/או תשתית לוגיסטית מספקת על מנת להיענות לבקשתם.

מדינת ישראל חייבת לתגבר באופן מיידי את הקונסוליה ברבאט, כפי שעשו המרוקנים בתל אביב, על מנת שלא לפספס הזדמנות היסטורית. במקביל, יש להיערך - כשייפתחו השמיים מחדש לתיירים זרים - לקליטתם בשדה התעופה במאור פנים ובעדינות יתרה, לצד הבידוק הביטחוני הנדרש. המרוקנים מוכנים להגיע הנה בהמוניהם. עלינו להיערך לקבלם בזרועות פתוחות ובהדדיות. חלון ההזדמנויות לכך אינו רחב, וזוהי בסופו של דבר דריסת הרגל שלנו ביבשת הכל כך חשובה הזו שאנו ממעטים לעסוק בה. 

הכותבת היא ח"כ מטעם כחול לבן