סירחאן סירחאן הוא פלסטיני שהיגר לארצות הברית עם משפחתו וביוני 1968 רצח בשלוש יריות את הסנאטור רוברט קנדי, אחיו של הנשיא ג׳ון קנדי, במלון “אמבסדור” בקליפורניה. רוברט קנדי, שרץ לנשיאות באותה עת, מת למחרת ההתנקשות. סירחאן לא הכחיש את המיוחס לו וטען שהוא ביצע את הרצח כי קנדי היה מתומכיה הנלהבים של ישראל והסכים למכור לה 50 מטוסי קרב חדישים. הוא ראה בכך מעשה תוקפנות נגד הפלסטינים. הוא נידון למוות, אך זמן קצר לאחר מכן פסק בית הדין העליון של קליפורניה שביצוע עונש מוות סותר את החוקה, וגזר הדין הומר במאסר עולם. מאז סירחאן מצוי מאחורי סורג ובריח. כיום הוא בן 77.
הרצח הכה אז את אמריקה בהלם, בין היתר משום שהתרחש שנים מעטות לאחר שהנשיא ג’ון קנדי נרצח על ידי לי אוסוולד. אחרי רצח אחיו הנשיא, רוברט קנדי היה התקווה לא רק של הדמוקרטים, אלא של אמריקה כולה. הוא היה נצר למשפחה מיוחסת מבוסטון, כריזמטי כמו אחיו. אמריקה הייתה זקוקה לאישיות כמוהו כדי להשתקם מההלם שפקד אותה אחרי רצח הנשיא קנדי. סירחאן למעשה הרג את התקווה ועמה - סמל לאומי אהוד. יש הטוענים שהרצח הזה היה הרצח הפוליטי הראשון הקשור לסכסוך במזרח התיכון.
מאז סירחאן הגיש כמה ערעורים על פסק דינו, וכולם נדחו. בחודשים האחרונים הוא הצליח לשכנע את ועדת בית המשפט לקבל את ערעורו בטענה שהוא לא מהווה יותר סכנה לציבור. התיק הונח להכרעה על שולחנו של מושל קליפורניה, גווין ניוסם. משפחת קנדי התנגדה לערעור ולשחרור. הדבר המקומם בסיפור הוא שהוועדה המשפטית שהמליצה על קבלת הערעור של סירחאן התייחסה רק לעובדה שולית, והיא שסירחאן כאמור לא מהווה סכנה לציבור. היא התעלמה מהסיבה למאסר העולם שקיבל: רצח פוליטי של אישיות שהתמודדה על כס הנשיאות.
המושל דחה את הערעור, ועמו את האפשרות שסירחאן יצא לחופשי. זו החלטה נכונה היכולה להוות דוגמה לחיקוי גם בישראל. המושל טען שסירחאן אפילו לא הביע חרטה על הרצח, בנוסף לחומרת המעשה. מושל קליפורניה שדחה את הערעור נתן דוגמה למי שאצלנו שוקל לערער וגם לשחרר את מי שרצח אישיות פוליטית מסיבות אידיאולוגיות. יש לחזק את ידי מושל קליפורניה על החלטתו הנאורה, הנכונה והמתבקשת. סירחאן ימשיך לרצות את עונשו בבית הסוהר. שם מקומו. רק כך יהיה לבית המשפט הכוח המוסרי וההרתעה הדרושה כדי לעשות צדק. שחרורו של סירחאן היה משיג את ההפך.