עמיתי במיזם "זיכרון בסלון" שואלים אותי לא פעם- מה יקרה ביום שבו נתעורר לידיעה על מותו של שורד השואה האחרון? היום הזה איננו רחוק, בהתחשב בכך שהצעיר בשורדים הוא כיום בן 77. לא ירחק היום וכבר לא יהיה מי שיוכל להעיד מכלי ראשון על מה שקרה.
ביום השואה הבינלאומי הנוכחי, המצוין ב-27 בינואר (תאריך שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ), עלינו לשמוע ולהשמיע יותר מאי פעם את קולם של השורדים שנותרו עדיין עמנו, בכל מקום ובכל דרך אפשרית - כולל ואולי בעיקר, במקום בו הדור הצעיר חי ומקבל את כל המידע שלו, לטוב ולרע: ברשתות החברתיות.
למרבה האירוניה, אותן רשתות חברתיות המשמשת במה בעייתית למכחישי שואה ולאנטישמיות (לעיתים קרובות במסווה של ביקורת פוליטית), הן אלה המאפשרות לנו כעת גם להפיץ ולשתף את סיפוריהם של הניצולים, את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו ואת הלקחים שעלינו ללמוד מהם. לפייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק ושאר ענקיות הטכנולוגיה, יש כיום מחויבות עליונה לשמש כלי להעברת הסיפור האמיתי של השואה ושורדיה.
כך לדוגמה, יזמנו במחלקה לישראל והנצחת השואה של ההסתדרות הציונית את פרויקט "6 מיליון עוקבים" (6M followers), המשתף את עוקבי האינסטגרם בסיפורם של שישה שורדי שואה שעדיין פעילים ברשתות החברתיות. גם משרדים ממשלתיים ועמותות העוסקים בנושא השואה, כגון משרד החוץ, המשרד לשוויון חברתי ועמותת "זיכרון בסלון", פיתחו לאחרונה תוכניות המעודדות תיעוד ושיתוף ברשתות החברתיות.
בחלון הזמנים הקצר שעוד נותר לנו, עלינו לאמץ אל לבנו את השורדים שעדיין עמנו ולהשמיע את קולם. אין משימה חשובה יותר מאשר להעביר לדורות הבאים, בעזרתם של הגיבורים ששרדו ועדיין חיים עמנו, את המסרים על הישרדות, חוסן נפשי, ובניית חיים חדשים לאחר אימי השואה.
עלינו לשמוע ולהשמיע את סיפוריהם של מי שהצליחו חרף הגהינום שעברו, לא רק לשרוד ולהתגבר - אלא גם לבנות חיים, להקים משפחות ועסקים מצליחים, לקחת חלק בהקמת מדינת ישראל או לתרום תרומה משמעותית לקהילה בה הם חיים. שורדי השואה הם מופת של כוחות פנימיים, מציאת משמעות לחיים וראיית הטוב, ומהם נוכל אנחנו, ובעיקר בדורות הבאים, ללמוד לשאוב השראה.
הכותבת היא ראש המחלקה לישראל ולהנצחת השואה בהסתדרות הציונית העולמית