פגישת הפסגה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שתתקיים בשבוע הבא בתיווך נשיא צרפת עמנואל מקרון, לא הפתיעה את המקורבים ואת אלה שלמדו להכיר את נשיא רוסיה לאורך השנים כשחקן פוקר פוליטי מצוין, שגם עם קלפים גרועים ביד הוא יודע לא פעם לנצח.
פוטין יצר את משבר אוקראינה מסיבה ברורה - לצמצם את כוחו של נאט"ו בעיקר במזרח אירופה, והציב את אוקראינה כקו פרשת המים להתרחבות הזו. מכאן שהוא עשוי לצאת מפגישת הפסגה הזו כשתאוותו בידו.
אולי הוא לא יקבל התחייבות אמריקאית כתובה וחתומה לא להרחיב את התפשטות נאט"ו לפחות לעשור הבא, אבל הוא יסתפק גם בהתחייבות אמריקאית בעל פה לחמש השנים הבאות, כי חמש שנים בפוליטיקה העולמית זה הרבה זמן.
מנגד, האמריקאים מבינים היטב מה המשמעות של פלישה רוסית לאוקראינה ובעיקר את השלכותיה על אירופה ובכלל על העולם. אוקראינה במקרה זה היא קלף המיקוח, ובמילים אחרות - הקורבן של המאבק הזה של פוטין בנאט"ו.
זאת, כשברור לכל שפלישה רוסית לאוקראינה תצית אש גדולה שבעיקר תסייע לסין, שניצבת מהצד, מתבוננת בהתפתחויות וכמובן תומכת בפוטין. זו עובדה שברורה לאמריקאים, שבימים אלה ממוקדים בעיקר במאבק שלהם בסינים שמכרסמים בכלכלה ובאינטרסים אמריקאים מובהקים, מכאן, שהסולם שמקרון הביא כדי להוריד את פוטין וביידן מהעץ שהם טיפסו עליו, משרת את שניהם.
פוטין שיחק את הפוקר הפוליטי הזה נכון. הזיז גייסות, ערך תמרונים, ובעצם השיג את שלו בלי לירות כדור אחד. מנגד, האמריקאים הכינו חבילת סנקציות כבדות נגדו עם השותפות האירופאיות שנרתמו למאבק בדאגה רבה, כיוון שאירופה נוסעת ומתחממת באמצעות הדלק והגז הרוסיים.
מה שאינו גלוי לעין והייתה לו השפעה על משחק הפוקר הפוליטי של פוטין היו הלחצים של האוליגרכיים, אותם מתעשרים רוסים שמקורבים אליו, חלקם מוכרים גם לנו, שחיים באירופה ומנהלים משם את עסקיהם חובקי העולם.
לא מהנמנע שלפוטין יש עם חלקם קשרים עסקיים סמויים שעלולים להיפגע מאוד מסנקציות אמריקאיות ואירופאיות. כמובן שכל זה נלקח בחשבון במערכת השיקולים של הנשיא הרוסי כשהוא נערך למאבק הזה מול האמריקאים.
באחד הראיונות שערכתי בזמנו עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס המנוח, ערב הבחירה שלו לנשיאות, הוא אמר לי משפט שמהדהד בראשי מאוד בימים אלה: "תם העידן שבו מלחמות בין עמים ומעצמות מוכרע בשדה הקרב באמצעות טנקים, תותחים,מטוסים וטילים. את המלחמות הבאות יכריעו כלכלות חזקות ופיתוחים טכנולוגים שישנו את העולם", פרס צדק וראה נכון, את המאבק הזה בין ארה"ב ורוסיה מכריעים רק שיקולים כלכליים.
לצד כל זאת, פוטין יודע שפלישה רוסית לאוקראינה תיצור משבר כלכלי, ובעיקר משבר דלק חמור שיורגש היטב באירופה ויגרום לעליה משמעותית במחירי הדלק בעולם - ומזה רוסיה רק תרוויח. למרות זאת, הוא גם מבין שסנקציות אמריקאיות על רוסיה עלולות להיות קטלניות והרווחים מעליית מחירי הדלק לא יורגשו מול הנזק הכלכלי שיגרם לארצו.
למרות שאיום הפלישה הרוסית לא נעלם לחלוטין ועדיין יש מי שדואג להציג תמונה פסימית, יש סבירות גבוהה שמפגש הפסגה בין פוטין לביידן יתקיים ויסתיים בלחיצת יד חיובית, שתרגיע את רוחות המלחמה שנשבו באירופה בחודש האחרון.