שני הפיגועים החמורים שבוצעו בבאר שבע ובחדרה על ידי טרוריסטים אזרחי ישראל ואנשי המגזר הערבי הם אתגר לשירות הביטחון הכללי. ככלל, צריך לומר כי רמת המעורבות של ערבים ישראלים בטרור בשנים האחרונות, ובכלל מאז הקמת המדינה, הייתה נמוכה באופן יחסי, ודאי אם ניקח בחשבון את תנאיו הייחודיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
גם אם כן בוצעו פיגועי טרור על ידי ערבים ישראלים, האחרונים לרוב תפקדו כסייענים של טרוריסטים פלסטינים שבאו משטחי יהודה ושומרון. לרוב היה מתאם בין מעורבות ערבים ישראלים בטרור לבין תקופות של מתיחות ביטחונית או משבר ביטחוני מול הפלסטינים ביהודה ושומרון. כך, בתקופת האינתיפאדה השנייה נרשמה עלייה במעורבות ערבים בישראל בטרור, וגם הפיגוע החמור שביצע המחבל נשאת מלחם בדיזנגוף שבתל אביב בינואר 2016 הגיע על רקע גל טרור היחידים שפקד את ישראל באותה התקופה מצד פלסטינים שהגיעו משטחי הרשות.
הפיגוע האחרון בחדרה הוא חוליה נוספת בשרשרת אירועים והתרחשויות חמורות אחרות כמו הפיגוע בבאר שבע, אירועי מבצע "שומר החומות" בערים המעורבות במאי 2021, ובתווך האלימות, הפשיעה והאנרכיה הגוברות הן ברחוב הערבי והן ביישובי הבדואים שבנגב.
הגורם האחראי בישראל למניעת טרור ולסיכולו הוא שירות הביטחון, ובהקשר הערבי־ישראלי והבדואי מלאכתו מורכבת שבעתיים מאחר שהוא נדרש לפעילות בקרב אזרחי המדינה. מכאן שיש עליו חישוקים ומגבלות ביכולת להפעיל כלים טקטיים, שלרוב הוא משתמש בהם בהקשר של הזירה הפלסטינית ביהודה ושומרון.
בשם עקרון ריסון הכוח, בשב"כ ניכרת רגישות גבוהה למדי להפעלה של כלים חודרניים במרחב אזרחי ודמוקרטי. על כך ניתן היה ללמוד מהסתייגותם של גורמים בארגון משימוש בכלי האיכון לטובת המאבק בקורונה בשיאה של המגיפה, גם כאשר אותם כלים יכלו לסייע בבלימת התפשטות המגיפה.
אולם כשם שאירועי "שומר החומות" היו איתות ראשון לצורך בשינוי התפיסה, כך הפיגועים האחרונים הם ודאי אינדיקציה ברורה לכך ששירות הביטחון צריך להיכנס לעובי הקורה ולפתח רגישות גבוהה יותר למתרחש במגזר הערבי והבדואי - לא רק בהיבטים הנוגעים לאחריותו הישירה בתחום מניעת פיגועים, אלא גם לתופעות משיקות כמו בעיית הנשק והאלימות. בעניין הזה נדרש שיתוף פעולה עמוק עם משטרת ישראל.
מעורבות כזו של השב"כ נצרכת לא רק כדי למנוע אלימות ולסכל טרור, אלא נדרשת גם כדי לבטא באופן סמלי את הקווים האדומים שמותחת המדינה בפני אלה מתוכה המבקשים לקעקע את יסודות הקיום הישראליים ולרסק את תהליכי השילוב הכלכליים. בשנים האחרונות תהליכים אלו הצליחו למתן, גם אם לא להחניק לגמרי, את הגחלים הלוחשות של האקטיביזם הלאומני או הדתי מצד ערבים בישראל.
הכותב הינו מזרחן ובכיר בשב"כ לשעבר, מרצה במכללת אחוה וחוקר בכיר במחלקת המחקר של "הביטחוניסטים