הנשיא הצרפתי המכהן עמנואל מקרון הוא המנצח בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות. המתחרה שלו בסיבוב השני והסופי ב־24 באפריל היא מועמדת הימין מארין לה פן. השניים השאירו מאחוריהם עשרה מועמדים אחרים, ויחזרו למעשה על סיפור הבחירות הקודם ב־2017, שהסתיים בניצחון של מקרון ברוב מוחץ של שני שלישים מקולות הבוחרים בסיבוב השני.
ברוח חג הפסח אפשר לשאול מה נשתנה מאז הבחירות הקודמות, שיאפשר ללה פן לחשוב שסיכוייה גבוהים יותר מהתוצאה הסופית לפני חמש שנים. השינויים רבים ועצומים, והעיקריים שבהם הם מגיפת הקורונה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, החלפת ממשל טראמפ בזה של ביידן בארצות הברית, ירידתה של מרקל מבמת הפוליטיקה הגרמנית, האירופית והגלובלית והחלפתה של הקואליציה השלטת בגרמניה בזו שבמרכזה שמאל־ירוקים. עם זאת, מרבית השינויים אמורים להרחיק מלה פן את הבוחרים המתלבטים ולהעניק למקרון את הניצחון בשנית.
לה פן היא לאומנית, ובסיבוב השני יחברו אליה תומכיהם של מועמדים לאומנים קיצוניים. היא מתנגדת לרעיון המרכזי שעומד בבסיס האיחוד האירופי, המקנה לו עליונות בנושאים רבים, בייחוד כלכליים, על פני המדינות החברות בו. היא מתנגדת לקליטתם של זרים בצרפת, שמספרם גואה בשל ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה בארצות הנחשלות במזרח התיכון ובצפון אפריקה וכן בשל מיליוני הפליטים מאוקראינה הנמלטים מערבה.
נושא הפליטים מלבה בעשור האחרון את האידיאולוגיה הלאומנית בכמה מדינות באירופה ועשוי לסייע ללה פן בסיבוב השני. עם זאת, דווקא המפלגה הלאומנית אלטרנטיבה לגרמניה, שהצליחה ב־2017 להיות השלישית בגודלה בבונדסטאג, נחלשה וירדה למקום החמישי בבחירות האחרונות שם.
ההקשר הגרמני־צרפתי חשוב, מפני ששתי המדינות נחשבות לכוח המניע של אירופה במישור המדיני והכלכלי. הקואליציה בגרמניה, שממשיכה את דרכה של מרקל, תתקשה לשתף פעולה עם מנהיגה צרפתייה בעלת דעות ימניות־לאומניות. בעקבות זאת האיחוד האירופי יוחלש וישותק, בדיוק בזמן שהוא נדרש ללכידות ולנחישות מול האתגר שמציב לו ולדימיר פוטין באוקראינה ובחלקים אחרים של אירופה.
כנשיאת צרפת תתקשה לה פן גם בשיתוף פעולה עם ארצות הברית. אחרי ארבע שנות טראמפ שבמהלכן נפגעו היחסים בין השתיים, הביאה כניסתו של ביידן לבית הלבן לשיפור ולתיאום עמדות, הבולטות בעיקר במערכה המדינית והכלכלית נגד רוסיה. לנשיא אמריקאי המנהל מאבק אידיאולוגי ופוליטי פנימי להקלות במדיניות ההגירה לארצות הברית, יהיה קשה לשתף פעולה עם נשיאה בעלת אידיאולוגיה וערכים המנוגדים לשלו.
מנגד, מול לה פן עומד נשיא מכהן שלזכותו עומדת הצלחתו לנווט את צרפת בים הפנים־צרפתי והבינלאומי הסוער, כשהוא מתגלה כמנהיג בעל שיעור קומה אירופי ועולמי. יש להניח שלבוחר הצרפתי הממוצע שיקולים אלו ידועים, ויותר ממחצית הקולות בסיבוב הראשון ניתנו למקרון וללה פן, בעוד שאר הקולות התפזרו בין שאר המועמדים, בהם היהודי אריק זמור, הידוע בדעותיו הקיצוניות נגד שהות הזרים, ובייחוד המוסלמים, בצרפת.
על פי משאל שנערך ביציאה מהקלפיות, די בכך שבוחרים שהצביעו בסיבוב הראשון למפלגות מרכז ושמאל יעבירו את קולותיהם למקרון, כדי שהנשיא המכהן יישאר בתפקידו. לעומת זאת, שיעור נמוך של מצביעים עלול להפוך את המאבק לצמוד ואת התוצאה קשה יותר לחיזוי.
ויש גם נקודה ישראלית. ניצחון של לה פן יעמיד שוב את ישראל בפני דילמה.
ב־2017 עוררה המועמדת לנשיאות סערה גדולה, כשטענה שצרפת אינה אחראית לגירוש יהודי צרפת למחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה. ישראל שיגרה אז מסר ברור שהיא לא תראה בעין יפה ביקור של לה פן בישראל. כשנשאלה על כך לאחרונה ענתה לה פן שהיא תבוא לבקר בישראל רק אם תוזמן. מוטב, אם כן, שלה פן לא תיבחר ולא תצטרך להמתין להזמנה.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ולשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי