החל משנת 2018 התחילו המדענים להגדיר את שנת 2030 כנקודת האל־חזור, למקרה שלא ייעשו פעולות רבות ורדיקליות שימנעו את המשך ההתחממות של האטמוספרה. במהלך השנים האחרונות נעשו בעולם פעולות שונות, אבל לא כאלה שיכולות לחסום את האיומים על החי והצומח.

מסתבר שבשנת 2021 רשמה האנושות שיא בפליטת גזי חממה. בינתיים מתרחשים עוד ועוד אירועי קיצון: שריפות, שיטפונות, עליית פני הים, ימים חמים מאוד, היכחדות של זנים שונים וכו'. התהליכים השונים מעלים תמיהה: מדוע איננו נרתמים להגן על עצמנו? מדוע הנושא הקיומי הוא ברמת חשיבות כה נמוכה? מדוע הוא מעבר לטווח המודעות?

המדענים מזהירים שוב ושוב מפני נקודת האל־חזור, שממנה ואילך כבר לא ניתן יהיה להפחית את ההתחממות הגלובלית שתלך ותגבר. אני באופן אישי סבור שאנחנו כבר בנקודת האל־חזור, שכן לא כל המדינות מגויסות למאמץ, גם כאלו שמזהמות מאוד, ונראה שרוב האנושות עדיין אינה מוכנה לוותר על רמת החיים שלה ולהסתפק בפחות.

זה מצדיק שנתחיל להתבונן בשני מצבים שונים: טרום ופוסט האל־חזור. בנקודה שנראה כאילו אנחנו עדיין נמצאים בה, אבל כנראה שכבר לא, של טרום האל־חזור, אנחנו פועלים לגייס המונים למען המאבק. בין הדמויות הבולטות במאבק הזה יש לִמנות את סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור, ואת התלמידה השוודית הצעירה גרטה תונברג.

מספר מדינות ניסו להציב עצמן כמודל להתנהגות מקיימת – בתקווה שמדינות אחרות ילכו בדרכן – אבל זה לא הספיק. הדאגה לעתיד של מעט אנשים על פני הגלובוס לא הדביקה את ההמונים, שממשיכים לאכול, לקנות, לטוס ולזהם. מדהים כיצד מרביתנו ממשיכים באותם חיים ובאותן פעולות, בלי לראות מעט מעבר לאפנו.

אבל בנקודה שבה אנחנו קרוב לוודאי כבר נמצאים – בפוסט אל־חזור – המצב משתנה. אם איננו מסוגלים לתקן את מה שקלקלו שני הדורות האחרונים בכל הנוגע לשוד כדור הארץ וחימום האטמוספרה, עלינו לחשוב ולהיערך מחדש.

החשיבה מחדש אינה יכולה להיות אוניברסלית. את חלון ההזדמנויות להציל את כל דיירי כדור הארץ אולי החמצנו. ייתכן שהגענו לשלב שבו עניי עירנו קודמים, וזהו שלב קשה מההיבט הנפשי ומורכב מהצד הביצועי. אם מדינת ישראל ותושביה מבקשים לשרוד, עליהם להיערך מבעוד מועד לשורה ארוכה של מהלכים.

המהלך הראשון הוא קביעת חוקים ותקנות לשעת חירום אקלימית. מי שיוגדר כחולש על החוקים והתקנות האלה יצטרך להגדיר מהי "ישראל" שעליה צריך להגן: השטחים שבתחומי הקו הירוק? השטח שבין הירדן לים? עם או בלי רצועת עזה?

אורח חיינו בשטח שיוגדר יצטרך להשתנות מקצה לקצה: רמת החיים, תזונה, תחבורה, טיסות לחו"ל, בנייה חדשה, מתקנים חדשים להפקת אנרגיה נקייה וכו'. זו משימה שבה לכל אחד, מקטן ועד גדול, יש תפקיד. לצערי, לא נדרש עוד זמן רב להיווכח שאיני הוזה.