השדולה היהודית ג'יי סטריט המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, זכתה שנים רבות לכתף קרה מצדה של ממשלת ישראל. כאשר שמעון פרס בחר לסטות מהקו המקובל ונפגש עם נציגי הארגון במשכן הנשיא, הביקורת לא איחרה להגיע. יחסה המסתייג של ישראל הרשמית לא נמוג במרוצת השנים. אלא שכיום, ובמיוחד בסוגיית הגרעין האיראני, דווקא ג'יי סטריט עשויה להתגלות כבת ברית יעילה במיוחד.

הסקר האחרון של ״המכון האלקטורלי היהודי״ מלמד כי בראש רשימת הנושאים השואבים את עניינם של יהודי ארצות הברית ניצב נושא האקלים (29%), בעוד נושאי ישראל (4%) ואיראן (3%) נדחקים אל תחתית הרשימה. תמונה זו צריכה להדאיג את קברניטיה של ישראל. גם אם תחליט ישראל לקדם רפורמה עמוקה כדי לשקם את יחסי ישראל והתפוצות, המשימה תארך שנים.

האיום שמציבה איראן לא ימתין להבשלת תהליך שיקום כזה. עם הסכם גרעין או בלעדיו, ישראל תזדקק כבר עתה לסיוע מסיבי של ארצות הברית, הן לצורך הצטיידות צבאית והן לצורך מאבקים בזירה המדינית. על ממשלת ישראל לבחון כל דרך אפשרית כדי להשיג את הדרוש לה מוושינגטון.

הגורם המיידי שבכוחו לסייע במשימה הם יהודי ארצות הברית. אלא שבשנים האחרונות שיתוף הפעולה בין ישראל ויהדות אמריקה הפך בעייתי. רישומיו של העימות הקשה בין נתניהו לאובמה בסוגיית איראן לא נשתכחו מתודעתם של יהודי אמריקה. הייתה זו טראומה של ממש שגרמה הן להעמקת השסע עם ישראל והן לפגיעה קשה בתפקודם של הארגונים היהודיים בארצות הברית.

הסוגיה חצתה את הקהילה, והתנהלותו של נתניהו החריפה את הקרע. היהודים מצביעי המפלגה הדמוקרטית (המהווים כ־70% מהקהילה) חשו שנתניהו מתעלם מהם ושאנשיו מייחסים לאוונגליסטים נאמנות רבה משלהם לישראל. השפעתה של טראומה זו לא פסחה גם על ממשלת בנט־לפיד אשר מתוך רצון, חיובי כשלעצמו, לשקם את היחסים עם יהודי אמריקה - מפגינה זהירות מופלגת כדי לא להיראות כמי שדוחפת אותם אל בין הפטיש והסדן. המטוטלת נעה מקוטב קיצוני אחד לקוטב הקיצוני ההפוך, וגם בכך יש נזק.

בנט, לפיד וגנץ לא יחזרו, בצדק כמובן, על התבטאות כמו זו של שגריר ישראל באו"ם לשעבר, איש הליכוד דני דנון ("ההנהגה היהודית האמריקאית חייבת לבחור בין תמיכה בהסכם עם איראן או תמיכה בישראל"), אך עדיין יש מרחב שבו ניתן לבטא את צרכיה של ישראל ולפעול ברגישות הראויה.

בהקשר זה, דווקא השדולה היהודית ג'יי סטריט עשויה להתגלות כיעילה במיוחד. השדולה, המזוהה עם דרכה של המפלגה הדמוקרטית, תמכה במדיניות אובמה ואחר כך בזו של ביידן שחתרו להסכם עם איראן. איש לא יוכל להאשים את ג'יי סטריט בהיעדר לויאליות לנשיא ביידן אם, במקרה שייחתם הסכם, תתגייס לקדם מהלכים שיבטיחו יתר הקפדה על מימושו תוך חיזוק עוצמתה של ישראל, ובמקרה שלא ייחתם - תקדם מהלכים נמרצים למניעת הצטיידות איראן בנשק גרעיני ובלימת חתרנותה.

ניהול דיאלוג עם ג'יי סטריט ועם תומכי השדולה, מצביעי המפלגה הדמוקרטית, הוא דרך יעילה להתחיל ולעורר מחדש את עניינה של יהדות ארצות הברית באתגרים שבפניהם ניצבת ישראל. כאשר מתעצם איום ממשי על ביטחונה הלאומי של ישראל, ועל העם היהודי ככלל, ממשלת ישראל מצווה לא להיגרר לנימוסים מיותרים בהשמעת קולה. בד בבד, אסור שתחמיץ מנוף אסטרטגי כג'יי סטריט להשגת יעדיה. 

הכותב הוא מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI)