הפיגוע האחרון והמזוויע, שהתרחש באלעד ביום העצמאות, היה אומנם פיגוע נוסף בשורת פיגועים שכמעט התרגלנו לספוג במדינה בחודשים האחרונים, אבל בפיגוע הזה היה משהו חריג.

עוצמת השנאה והברוטליות היא מדרגה בפני עצמה בסולם האלימות של אדם כלפי אדם. אבל הפיגוע הזה לא מתחיל ולא מסתיים באותם שני רוצחים שפלים. ההחלטה של שני אלו לבצע פיגוע שכזה לא מגיעה בחלל ריק וללא סיבות תומכות ומעודדות - וכאן שוכנות בעיות האמת של התמודדות מדינת ישראל עם טרור הבודדים.

רבות נאמר ונכתב על הקושי העצום במניעת פיגועים מסוג זה, המתבצעים על ידי רוצחים בודדים, ללא הכנות מוקדמות, ללא תשתית ארגונית או היערכות מקדימה ממושכת. זו פעילות שמעצם טבעה לא יוצרת שובל של מודיעין שאותו יודע שב"כ לאתר ולסכל מראש. אבל גם אם נכון יהיה לומר שלא ניתן למנוע פיגועים מסוג זה מודיעינית, אי אפשר לטעון שלא ניתן למנוע את רובם המוחלט בדרכים אחרות.

ראשית, הרוצחים היוצאים לבצע את הפיגועים ספגו מגיל הגן הסתה בלתי פוסקת מהנהגת הרשות הפלסטינית כלפי ישראל, ישראלים ויהודים, וכלפי "הכיבוש" כביכול, ממערכת חינוך פלסטינית המחנכת לשקרים היסטוריים ומערכת הסתה פרועה שאותה מנהל החמאס בכל הרשתות החברתיות וגם בתקשורת הגלויה, ללא כל הפרעה מהרשות הפלסטינית. מדינת ישראל לא עשתה דבר לאורך השנים כדי ללחום בחורמה ולהיאבק נגד הסתה זו. בין אם על ידי פרסום החומרים ברשתות, העלאת הנושא לדיונים במוסדות האו"ם ובארגונים בינלאומיים נוספים או יצירת לחימת הסברה נגדית ברשתות. ובכך מאפשרת המדינה להמשיך ולהעמיק את עיצוב התודעה של הפלסטינים באופן שקרי וללא כל הפרעה.

שנית, מדינת ישראל השקיעה מיליארדים בבניית גדר הפרדה, אולם מעולם לא טרחה להשלים את הגדר או לתקן את הפרצות שנוצרו בה. אין עוד מדינה ריבונית נורמלית בעולם המתקיימת ללא גדר גבול החוסמת לחלוטין את יכולתם של גורמים עוינים לחדור לתחומה במטרה לפגוע בה. העלמת העין הזו, הנובעת הן ממניעים פוליטיים והן מהיעדר מדיניות ואסטרטגיה, היא רשלנות מהדרגה הגבוהה ביותר, והיא מביאה להפקרת אזרחי ישראל לחסדי הרוצחים, המגיעים וחוזרים ללא הפרעה משטחי הרשות הפלסטינית ואליהם. על ישראל לחסום באופן מיידי את כל הפרצות בגדר ולהשלים את בניית גדר ההפרדה לכל אורך שטחי הרשות הפלסטינית.

שלישית, ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את משטרת ישראל. כמות השוטרים והמשאבים המושקעים במשטרה היא מהנמוכות בעולם המערבי, ומשטרת ישראל, גם אם הייתה מתארגנת נכון ומתייעלת להפליא, לא הייתה ולא תוכל להתמודד עם אתגריה ללא תוספת של אלפי שוטרים, ניידות ואמצעי אכיפה וללא חיזוק הגיבוי הפיקודי והמשפטי לפעילותה, בדומה לקיים ברוב מדינות המערב.

על ממשלת ישראל לתקצב באופן מיידי תוספת של 10,000 שוטרים קבועים ונוספים, להעלות את שכרם ולשפר את תנאי העסקתם ולשדרג את רמת המגויסים, תוך בניית מערכי סיכול ואכיפה חדשים ומותאמים ליכולת להחזיר את המשילות למדינה. כמו כן, המדינה חייבת לבנות משמר לאומי המורכב מעשרות אלפי מתנדבים נושאי נשק בעלי רקע ראוי, שמסוגלים להתייצב לקריאה בתוך דקות לאחר כל אירוע ולתגבר את גורמי אכיפת החוק. נוכחות מסיבית של שוטרים ונושאי נשק ברחובות תוכל לסכל כל פיגוע מיד עם תחילת התרחשותו, גם אם הוא נמנע מודיעינית.

רביעית, על מדינת ישראל לפעול בנחישות לשינוי החקיקה ולהגברת האכיפה בעבירות של הסתה וקריאה לאלימות גם בצד הערבי וגם בצד היהודי. בתוך כך, עליה לפעול בנחישות למול כל מי שמסית לפעילות אלימה נגד אזרחים ונגד ביטחון המדינה, ולהעלות באופן דרמטי את חומרת הענישה נגד אלו. יש לעצור ולסכל את כל ראשי התנועה האסלאמית המסיתים לאלימות בהר הבית ובכלל, ואת ראשי החמאס ותומכיהם וגם את נבחרי הציבור החסינים לכאורה.

חמישית, וכדי שכל זה באמת יתרחש, המדינה זקוקה באופן נואש להחלפת שיטת הממשל והבחירות באופן שייצר יציבות שלטונית, יגביר את המשילות במדינה, ימנע מכל חבר כנסת להפיל ממשלה כרצונו ויאפשר משילות ישראלית בכל שטחי המדינה, תוך מתן אפשרות לממשלות ישראל לפתח וליישם אסטרטגיות ארוכות טווח בכל תחומי החיים במדינה. זה אפשרי, זה נכון, וזה דורש רק רצון, ראייה חזונית ואומץ לב מנהיגותי של נבחרי הציבור בישראל.


הכותב הוא בכיר שב"כ לשעבר ויו"ר מועצת העם החדשה