המונח יועץ נמצא בשנים האחרונות הרבה בחדשות הפוליטיות, במיוחד בהקשר לאיש הנושא את השם אביחי מנדלבליט. שש שנים הוא שימש כיועץ המשפטי לממשלה. ודוק: יועץ! המושג לקוח מהתנ”ך. למשל, אחיתופל יועץ דוד המלך, ששמו יצא לדיראון עולם בגלל “עצות אחיתופל” שלו.

כל מנהיג זקוק ליועצים, אלה הלוחשים על אוזנו, עמם הוא ממתיק סוד, ולבסוף מקבל – הוא ולא אחר - את ההחלטה. אחריות המנהיג היא לקבל את ההחלטה הנכונה, לאחר שקלול כל הנתונים והעצות, באומץ ובאחריות. לרוב יתחשב בעצה הניתנת לו, לפעמים שיקוליו עמו לקבל עצה אחרת. ובהתאם לה ולעוד נתונים - להחליט.

היועץ הוא פקיד המתמחה בתחום מסוים. ראש הממשלה מוקף בשורת יועצים, כל אחד בתחומו: יועץ צבאי, יועץ מדיני, יועץ פוליטי, יועץ כלכלי,
יועץ משפטי, יועץ תקשורת, יועץ לענייניתפוצות, ועוד. כך לפחות זכור לי מהתקופה ששימשתי במשך ארבע שנים מנהל לשכת ראש הממשלה. למעשה ריכזתי את עבודת היועצים, אבל לכל יועץ הייתה כמובן דלת פתוחה אצל יצחק שמיר, כאשר התבקשה קבלת החלטה בתחום
ייעוצו.

יצחק שמיר (צילום: יעקב סער, לע''מ)יצחק שמיר (צילום: יעקב סער, לע''מ)

איני זוכר יועץ אחד שהתרעם על שום שראש הממשלה שמע אותו, אך לא את עצתו. איני זוכר – לפחות בתקופה שהייתי יועץ ורל”ש - הבעת אכזבה או אי־השלמה מצד יועץ כלשהו. היועץ אומר את דברו, הבוס מקבל את ההחלטה, הן לשם כך נבחר, לשם כך הוא המנהיג. ראש
הממשלה חייב לדעת לבחור לו את יועציו.

לא כאלה שיגידו “אמן” על כל מחשבה של הבוס, אלא שייתנו לו את המידע וינחו אותו לקבלת ההחלטה המיטבית. עליהם לרכוש את אמונו, לגרום לכך שגם כשישמיעו מילת ביקורת או הסתייגות מהקו שרוצה להוביל ראש הממשלה, יעשו זאת באופן חופשי, מקצועי, בידיעה שמעריכים
את עצותיהם.

יתר על כן, מותר לו לראש הממשלה גם לא להתייעץ כלל, או להתייעץ עם אישים שמחוץ למעגל היועצים. הייעוץ המשפטי נחוץ ביותר בכל משרד ממשלתי, בכל חברה ובכל מוסד, ועל אחת כמה וכמה במשרד החשוב ביותר במדינה, משרד ראש הממשלה. שם נופלות ההכרעות החשובות ביותר לגורל המדינה בכל התחומים. ואולם לא תמיד היועץ יודע את מקומו, וזו הסכנה הגדולה.

יש יועצים שלבם רם, סבורים שרק בזכות עצתם נפלה ההכרעה. יש שחשים שהמנהיג מגלה סממני היסוס בטרם יקבל את ההחלטה, ואז ינסו לכפות דעתם. יש יועצים ששכחו בכלל את מעמדם – יועצים ותו לא. ירצה המנהיג, יקבל את עצתם, לא ירצה, ישמע וידחה.

בשנים האחרונות החמירה הבעיה הזאת במיוחד אצל מי שנושאים בתואר יועץ משפטי. הם, שלא נבחרו על ידי הציבור, ולא תמיד מוחלפים בהתחלף הממשלות, מנסים לכפות דעתם על השרים. יועץ משפטי חייב להיות מקצועי לעילא ולעילא, ואכן כמעט בכל המקרים עצתו נשמעת
ומובאת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטה.

עליו לשרת את העומד בראש המשרד, להזהירו ממהמורות וכשלים, להנחות אותו איך לתמרן ציבורית. ושוב ההכרעה בסופו של דבר היא של המנהיג. יצחק שמיר, שכידוע לא היה משפטן, כמוהו כמי שהיה מנהל לשכתו, החשיב מאוד את יועציו, ובמיוחד את הייעוץ המשפטי, גם כשהדבר לא היה נוח לו.

עם זאת, אינני זוכר מצב שבו כל תזוזה, כל תנועה, כל מכתב, כל פעילות כזו או אחרת בלשכה - הועברו לאישור משפטי. לא הכל שפיט, לא הכל נתון להכרעת היועץ המשפטי. לא כך המצב בשנים האחרונות. במשרד ראש הממשלה משמשת יועצת משפטית, אשת מקצוע לא עוררין, אשר ככל הנראה שכחה את מעמדה – לסייע משפטית לראש הממשלה ולאנשי לשכתו, להקל עליהם ליישם את מדיניותם ולא בהכרח להקשות ולהכשיל.

נפתלי בנט  (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)נפתלי בנט (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

סיפר לי אחד ממנהלי הלשכה בשנים האחרונות, שכמעט לא הייתה תזוזה במשרד ראש הממשלה דאז בלאשנמסרה לאישורה המוקדם של היועצת. מצב בלתי נסבל זה התהווה משתי סיבות: היועצת חשה שכוחה עמה לשלוט בלשכה, ואילו ראש הממשלה ומנהל לשכתו מסרו יותר מדי נושאים לשפיטתה.

היועצת היא “סיוויל סרוונט”, אך דומה למסתכל מבחוץ, שמצוי קמעא בעניינים, כי עצותיה נגועות לעתים בפוליטיקה, שאינה תואמת
את עמדת ראש הממשלה. מה שנאסר עליו, אולי מותר ליורשו. עניינים חשובים נתקעים או מעוכבים בגללה, לצד עניינים רגישים שנפתרים
בזכותה.

בשנים האחרונות גם הייעוץ המשפטי לממשלה וגם יועצת משרד ראש הממשלה היו לעומתיים במיוחד כשבנימין נתניהו היה ראש
הממשלה. מצב כזה אסור שיימשך. על היועץ לדעת את מקומו, בעוד שעל מקבל ההחלטות – זו עצתי - לגלות נחרצות גם מול הפקיד הלעומתי.
מנהיגים, היזהרו מ”עצות אחיתופל”.