בטור שפורסם באתר זה האשים אותי אלי ציפורי בפופוליזם, בהתעלמות מעובדות, בסתימת פיות, באנרכיזם, בחברות ב"דת-כת" ועוד כהנא וכהנא. כל זאת מפני שהוצאתי מדיון שניהלתי בכנסת את ג'ינה כהן. 

ציפורי תיאר את כהן, כמומחית ישרה, ידענית ומוערכת על ידי כל השחקנים, אך לא ציין כי כהן עובדת באופן צמוד כיועצת של חברות הגז. בפתיחת הדיון המדובר ביקשתי ממנה לחשוף את שמותיהן של אותן חברות, והיא נענתה לבקשה. "אני עובדת עם הרבה חברות גז", סיפרה, "עם רציו, עם אנרג'יאן היוונית, חברת הגז טוטאל בקפריסין וחברת גז מול חופי עזה". שוב ושוב לאורך השנים השמיעה כהן עמדות שמתיישבות עם עמדותיהן של חברות הגז. 

למרות זאת, ואף על פי שידוע לי שעמדותיה של כהן לא תואמות את עמדותיי, היא הוזמנה להשמיע את דעתה בדיון של הועדה בראשותי, ולא בפעם הראשונה. מתוך מטרה לתת במה לשלל דעות בנושא. למעשה, בדיון המדובר ניתן לה זמן רב יותר מלכל המשתתפים האחרים בדיון לדבר באין מפריע. כהן דיברה במשך כחצי שעה, כשליש מכל זמן הישיבה. 

אחד השקפים שהציגה כהן הביע ספק באמינותו וחומרתו של משבר האקלים, ואינו נוגע כלל לתחום מומחיותה של כהן. זהו שקף שהצגתו מסוכנת בעיניי, והוא עורר מחאה מצד נציג המשרד להגנת הסביבה בדיון ומצידי. אך לא בגלל הצגתו הוצאה כהן מהדיון. 

כהן הוצאה מהדיון משום שאחרי שהסתיים זמן הדיבור הארוך מהרגיל שניתן לה, היא התפרצה שוב ושוב לדבריהם של אחרים וסירבה לתת להם לדבר. כשהתבקשה לצאת סירבה לעשות זאת, עד שנאלצתי לקרוא לסדרן שיוציא את כהן מחדר הועידה.

כלומר, כהן לא הוצאה מהדיון בגלל תוכן הדברים שאמרה, וזאת על אף שהיא ניצלה את הבמה המכבדת שניתנה לה בוועדה בכנסת לקדם מסרים מסוכנים ומטעים, שמקדמים את הכחשת משבר האקלים. 

ציפורי, וכן ג'ינה כהן המצוטטת במאמרו, דנים במשבר האנרגיה העולמי, ובהשפעותיו על השוק הגרמני. אין ספק שמדובר בסכנה אמיתית וחמורה, ושיש לדון בכובד ראש בפתרונות שימנעו מצב של משפחות שיוותרו ללא חשמל, אך אל לנו לשכוח שגם משבר האקלים הוא סכנה, ודאי לא חמורה פחות.
 
משבר האקלים, ויעידו על כך אלפי מחקרים וכמעט מאה אחוז מאנשי המקצוע בתחום, הוא סכנה אדירה שדורשת שיתוף פעולה כלל עולמי כדי לצמצם את נזקיה. זה משבר שצפוי לייצר מליוני פליטים, לגרום למליונים לאבד את ביתם, ולהביא לאסונות טבע תכופים וחמורים. כבר בעשור האחרון, על פי מחקר של המשרד להגנת הסביבה, היתה תמותה עודפת של 360 ישראלים וישראליות בשל גלי חום, שצפויים להמשיך ולהתעצם. 

אחד הדברים שעלינו לעשות, כמה שיותר מהר, על מנת להגן על עצמנו מהמשבר הזה הוא לצמצם את צריכת האנרגיה הפוסילית שלנו, הכוללת פחם וגז, ולעבור מהר ככל הניתן לצריכה של אנרגיה מתחדשת. כשאנחנו דנים בפתרונות למשבר האנרגיה העולמי – זו המטרה שצריכה להיות, כל הזמן, לנגד עניינו.

מדינות אירופה שבנו את תמהיל האנרגיה שלהן על גז רוסי מתמודדות עם ההיגמלות מהגז. טוב שהודיעה גרמניה לאזרחיה שעליהן לצרוך גז במשורה, בעולם של היום על כל אזרחיות ואזרחי העולם לצרוך במשורה מתוך מחשבה על העולם של מחר. מצער שיש אצלנו מי שמתייחסים לכך באור שלילי כנראה מתוך הכחשת המדע ומשבר האקלים.

הוועדה המיוחדת למעקב אחר הקרן לאזרחי ישראל שבראשותי קיימה דיונים רבים בנושאים אלה. אחד הדברים המרכזיים שגילינו הוא שההבטחות על הגז וקרן העושר היו מוגזמות. באיחור של שנים נפתחה הקרן בחודש שעבר עם הגעת הסכום שהצטבר בה למיליארד למרות ששרלטני הגז הבטיחו כי יצטברו בה יותר מעשרה מיליארד שקלים בשלב זה. ההערכות המעודכנות מדברות על הגעה ל-100 מיליארד בעוד 30 שנה, ולא על 200 או 400 שעליהם דיברו שרים מהליכוד ועיתונאים המקורבים להם. 

למעשה, קרן העושר היא כרגע קרן עוני דלה, אליה מופרשים מדי שנה פחות מרבע אחוז מהכנסות המדינה ממיסים. אין ספק שלו היה המידע הזה קיים כשסוכם על מתווה מיסוי הגז היא לא הייתה נפתחת. אלא שאז סונוור הציבור בידי חברות הגז ועיתונאים שמצטטים הודעות לעיתונות שלהן.

ציפורי מספר בסוף מאמרו כי "מתווה הגז עבד מצוין", וכי אנחנו, חברי ה"חבורה האנרכיסטית" עובדים רק למען עצמנו ומציגים בורות כלכלית. בפועל - מי שמציג בורות כלכלית ומדעית הוא ציפורי ושאר מי שנאחזים באפשרות לעשות כסף מהיר היום מבלי להקדיש מחשבה למה שעלול לקרות מחר.