קשה שלא לחוש את ההיסטריה החרדית לנוכח יוזמות שרי האוצר והחינוך לתמרץ בתי ספר חרדים אשר ילמדו באמת, לשם שינוי, לימודי ליבה בבתי הספר לבנים. ברור מהו מקור ההיסטריה: יכולתה של המנהיגות החרדית לשלוט במגזר מבוססת על שליטה במידע שהציבור נחשף לו. זאת, על ידי סירוב ללמד באמת לימודי ליבה (חשבון, מדע, אנגלית, אזרחות) בבתי הספר, מניעת גישה לאינטרנט ואי־השתתפות במבחנים חיצוניים אובייקטיביים שיאפשרו מעקב אמין אחרי הישגי הלימוד.

יש אירוניה לא מעטה בהתנשאות של המנהיגות החרדית על שאר מגזרי הציבור, והדגשת האיכות והעוצמה של החינוך החרדי "הטהור" מצד אחד, ומאידך גיסא - הפחד שתוצרי אותו חינוך אינדוקטרינרי לא יצליחו לעמוד בפני איתגור מדעי ואינטלקטואלי הקל שבקלים, המונע את חשיפתם לכל אתגר שכזה.

לאחרונה פורסמה כותרת ראשית בשער עיתון "יתד נאמן" שדיווחה על "חרדה עצומה לנוכח התערבות בוטה ופגיעה חמורה בחינוך החרדי". בכתבה ובמאמר מתוארת יוזמה זו בצבעים שחורים משחור ובמילים חריפות, המשקפות את עומק החרדה האוחזת בהנהגה זו, אם אך ייחשפו הצעירים לאורה של ההשכלה הכללית. יש לקוות שהבחירות לא יקטעו מהלך זה, שאינו רק חיוני לפרנסתן של משפחות המגזר החרדי, אלא אף הכרחי לעתידה של כלכלת המדינה. כל מומחי הכלכלה שותפים מזה שנים להערכה כי ההשתלבות המוגבלת של הגברים החרדים בשוק העבודה גורמת לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.

חשוב שהפוליטיקאים שלנו יפנימו שהציבור מצפה מהם להתמודד עם מציאות זו. מדדי הדת והמדינה של חדו"ש, הנערכים מדי שנה באמצעות מכון סמית, שבים ומוכיחים שרוב עצום בציבור היהודי הבוגר (75%) סבור כי יש לחייב את בתי הספר הפועלים במימון המדינה ללמד לימודי ליבה בהיקף מלא, וכי יש לבטל או לקצץ את המימון שהם מקבלים מקופת המדינה אם לא יעשו זאת.

יותר מדי שנים רימה חלק מהמנהיגות החרדית את המדינה ואת משרד החינוך בדיווחים כוזבים על לימודי הליבה, והגיע הזמן לעצור את זה. אלא שבפועל העדיף משרד החינוך לעצום עיניים. בתקופתו של שר החינוך שי פירון הוכרז על כוונה לקצץ בתקציבי המוסדות שאינם עומדים בהתחייבותם ללמד לימודי ליבה, אך בפועל לא נעשה הרבה. רוב המאמץ הושקע בניסיון להשיק זרם חינוך ממלכתי־חרדי (ממ"ח), שמצא עצמו תחת מתקפות ואיומים ולא זכה להצלחה רבה.

הרב שלום כהן, ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס הכריז כי "השולח את בנו לממ”ח מועל בפיקדון הקב"ה". כדי להוסיף משקל למאבק נגד בתי ספר אלה ונגד היוזמות לחזק את לימודי הליבה, נפגשו לאחרונה ראשי מוסדות חינוך חרדיים עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב אדלשטיין, ופורסמה ברבים הקלטת אזהרתו למורים העוברים ללמד בממ"ח, בשפה שהם מבינים ויראים ממנה: “המסייעים ומלמדים בממ"ח הרי הם מפסידים את העולם הבא שלהם”.

לאחרונה פרסם שר האוצר אביגדור ליברמן את כוונתו לקצץ את תקצוב בתי הספר החרדיים לבנים ב־25%, תוך מתן אפשרות לבתי הספר לקבל את הכספים האלה אם תלמידיהם יעמדו בבחינות חיצוניות במקצועות הליבה. המציאות הפוליטית בימים האחרונים חידדה את חוסר הסיכוי להעביר בעת הזאת את החקיקה הדרושה כדי ליישם את מדיניות המקל המבורכת של שר האוצר, ולפיכך ננקטה עתה במקביל מדיניות הגזר המשותפת לו ולשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון. מדובר בצעדים חיוניים, ואין להשלים עם כניעה ללחץ החרדי שדורש להמשיך לקבל את מימון המדינה, אך מסרב לציית לדרישות החוק בנושא לימודי הליבה.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון