בסוף השבוע האחרון התקבלה החותמת הרשמית למהפכה תרבותית שמתרחשת כבר עשרות שנים. באירוע מרגש וחגיגי במוזיאון "אנו" בתל אביב הושק האגף להתחדשות יהודית – מיזם משותף של משרד התפוצות ושל ארגון "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית".

ההתחדשות היהודית החלה כתגובה למצב הבינרי שהיה קיים עד לשנות ה־70, ובו נחלקה החברה היהודית בישראל ל"דתיים" ו"חילונים", כאשר החינוך הדתי היה מצומצם בהשכלתו בתרבות כללית ובתרבות עברית חדשה, והצד החילוני התחנך בבית הספר הממלכתי על פי בסיס מקראי ציוני וזכה להיכרות מצומצמת עם המחשבה והיצירה היהודית והעושר המסורתי העצום שנוצר בגלות. תנועת ההתחדשות היהודית יצרה כלי לימוד חדשים, ברוח חופשית המבוססת על ערכי ההומניזם וביקורת התרבות של המקורות הקאנוניים.

כעשור לאחר הקמת "אלול", בית המדרש השוויוני המשותף הראשון, שבישר את הקמתם של בתי מדרש רבים אחרים, קם ארגון "פנים" ואיגד את אנשי ההתחדשות היהודית החילונים עם ארגונים דתיים מתונים שביקשו התחדשות הנכונה להם, ועם התנועות הליברליות. ביחד נוצר כוח חברתי ופוליטי שהביא אותנו עד הלום. בעשורים האחרונים ניכרת השפעת ההתחדשות היהודית על המרחב הציבורי הישראלי וגם על מערכת החינוך הממלכתית. מאז ששי פירון כיהן כשר החינוך, נוסף המקצוע "תרבות ישראלית" כמקצוע חובה בתוכנית הלימודים.

לוח השנה ומעגל החיים היהודים מצוינים ונחגגים באופנים חדשים הנכונים לערכי הציבור הכללי. קמו יוזמות רבות מחוץ לממסד הרבני שמציעות טקסים, בתי מדרש, לימוד ויצירה הנשענים על הספרים הגדולים של התרבות היהודית. בית המדרש הישראלי החדש קיים: חילונים וחילוניות לומדים ומלמדים בו כדבר מובן מאליו. כמו כן, מתפתחות פדגוגיות חדשות שמשלבות לימוד אקדמי, ביקורתי, אמנותי ויצירתי, הומניזם, חקר תרבות ולימודי תרבות עם פרשנות עכשווית רלוונטית. השפה אימצה כבר מושגים כמו מחלוקת ובית מדרש, חברותא ותיקון עולם, וחגים ומועדים התחדשו בכל הארץ כמו ערבי סליחות, תיקון ליל שבועות ומפגשי קריאה ב"איכה" בט' באב.

בשלושת העשורים האחרונים הצלחנו להחזיר את היהודיות למרחב הציבורי הישראלי. המרחב מלא מוזיקה, קולנוע, ספרות, ואפילו תקשורת ופוליטיקה שמבינות שיהדות היא כן תרבות. הזהות הישראלית היא לא עוד כור היתוך, אלא אוצר משותף, עם פתיחות לתרבויות אחרות. והנה מתגשם החלום: אגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות. אנחנו כבר לא אוונגרד, אלא בלב הקונצנזוס.עכשיו הזמן ליצור חינוך יהודי עשיר וחופשי מגן הילדים ועד אחרי האוניברסיטה. מערכת המכינות היא הצלחה גדולה - יש צורך בתוכנית המשך לבוגריה. מתוכניות הלימוד להכשרת מורים ליהדות יוצאים בוגרים ובוגרות מעולים. צריך לקלוט אותם לתוך המערכת, ואת המתאימים לכך – לייעד להנהגה.

ההתחדשות היהודית שואפת ליצור תרבות ישראלית שאינה רק צבא, תעשיית נשק והייטק. לפתוח את חלונות בית המדרש לרחוב. להקשיב למרחב הציבורי, להיות מושפעים ממנו ולהשפיע עליו. לחבר בין בית המדרש ובית המחוקקים לבין הרשות המבצעת. להשפיע על המרחב הציבורי כך שיהיה עשיר, מגוון, סקרן ופורה. שיהיה מקומי וגם פתוח לעולם. שנדע את שפתנו ונלמד שפות חדשות. שהדאגה לאדם הפרטי והדאגה ליקום יעמדו בבסיס ההחלטות הפוליטיות. שנזכור את רוח העם שלנו ואת התרבות העברית היהודית. היא מקום החיבור והשותפות והיא המשאב לעתיד.

הכותבת היא אשת חינוך ממובילות ההתחדשות היהודית