עם סיום תהליך הקמתה של הממשלה החדשה, נראה שהשיח הציבורי והתקשורתי הנוגע לעתיד המדינה הופך לרדוד יותר ויותר. למוח האנושי יש דרך קבועה לפשט עניינים מסובכים, לשטח נושאים עמוקים ולתת לנו מיידית תמונה בהירה, פשוטה ומובנת לכאורה של המציאות המורכבת הניצבת מולנו. עם זאת, בעידן של טלטלה פוליטית במערכת השלטון בישראל, נראה נכון וראוי לבצע ניתוח מעמיק של המצב העתידי ולא להסתפק בחשיבה מהירה ואינטואיטיבית.

איך זה קשור לפוליטיקה? הנטייה שלנו היא להכניס את הכל לשבלונות מוכרות. כך למשל, ימני הוא זה הנלחם לכאורה על ביטחון המדינה, בעוד השמאלני מוכר אותה בחינם לערבים. הציוני הדתי ישמור על צביונה היהודי של המדינה, בעוד ההומו התל אביבי יגרור את המדינה לסדום ועמורה. בן גביר יצליח היכן שנכשלו כל קודמיו ויחזיר את המשילות לכל חלקי הארץ ובא לציון גואל. מצד שני, החרדים וסמוטריץ' יקימו כאן מדינת הלכה רחמנא ליצלן. כך פועל המוח, כך חושבים רבים מאיתנו.

אז מכיוון שהדרך הנכונה יותר היא לנתח לעומק את המצב ולהתבסס על עובדות ולא על אמונות בלבד, הבה ננתח את העתיד להתרחש כאן על סמך ההסכמים הקואליציוניים החתומים וקווי היסוד שהוכרזו בהם, בלי לתייג מראש את נושאי המשרה שיהיו חברים בממשלה זו.
הסעיף הראשון והבולט בקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא זכותה ליישב את כל חלקי ארץ ישראל השלמה, ובכלל זה את שטחי יהודה ושומרון. לסעיף זה כדאי לצרף את ההחלטה להכפיף את מתאם פעולות הממשלה בשטחים לשר האוצר סמוטריץ', במקום לשר הביטחון ולרמטכ"ל.

זהו לכאורה סעיף פשוט וטבעי לממשלת ימין, אולם הוא מגלם בתוכו, אם אכן ימומש, פוטנציאל נזק עצום. לישראל אסור כיום על פי החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם ליישב את שטחי יו"ש, המוגדרים כשטחים הנמצאים תחת כיבוש זמני, עד להסדרה סופית של מעמדם. לנוכח היותם שטח כבוש, הרי שהשליט הבלעדי בהם הוא מפקד פיקוד המרכז בהיותו מושל צבאי.רעיון הכפפת מתאם פעולות הממשלה בשטחים לשר סמוטריץ', מקורו ברצון להחיל על כל תושבי איו"ש הישראלים דין זהה לזה של שאר אזרחי ישראל, אולם המשמעות היא שהדין יחול גם על התושבים הפלסטינים, מה שיהפוך את מעמד השטח מכיבוש זמני לכיבוש קבוע.

הביקורת מצד האופוזיציה לגיטימית, הקריאות למרי מערערות את אחדותנו

הישג לקואליציה המתגבשת: הצעות חוק דרעי וחוק בן גביר עברו בקריאה טרומית

כל יישוב של שטחים אלו על ידי אזרחים ישראלים וכל שינוי חד־צדדי במעמדם של שטחים אלו יגרור אחריו בהכרח גינוי חריף ואף חרם כלכלי ומדיני מצד רוב מדינות העולם. העברת מתיישבים חדשים לשטח תוגדר כפשע מלחמה, וצווי מעצר יוצאו כנגד כל ראשי הצבא והמדינה בבית הדין הבינלאומי. מעבר לכך, עתיד האיחוד האירופי לבטל לחלוטין את כל השקעותיו בפרויקטים טכנולוגיים ורפואיים בישראל, ואילו הממשל האמריקאי צפוי להטיל מגבלות ביטחוניות ומדיניות ולהימנע מהטלת וטו במוסדות בינלאומיים על החלטות אנטי־ישראליות.

ומה עם החינוך? על פי מסמך קווי היסוד, "הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך, תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית". כמו כן יחוקק חוק יסוד "לימוד תורה", ההופך את לימוד התורה לערך עליון ומחויב בכל בתי הספר בישראל.

המשמעויות הן כי לימודי תנ"ך ומורשת ישראל הדתית יהיו חובה לכל תלמידי ישראל, כולל בבחינות הבגרות, אולם לימודי ליבה לא יהיו לימודי חובה, ואוכלוסיות שלמות יוסיפו להיות מודרות לחלוטין מלימודי מדע, שפות, היסטוריה, מתמטיקה וכישורי חיים. תהליך מעט מפתיע לאור ציון המילה "שוויון", שאינה באה לידי ביטוי במדיניות הממשלה בשום דרך. חוק מסוג זה לא קיים באף מדינה מתוקנת בעולם, לרבות מדינות שמרבית האוכלוסייה בהן מגדירה את עצמה דתית כמו ארה"ב וספרד.

ההסכמים כוללים התחייבות לעגן בחוק יסוד את פסקת ההתגברות, שתכליתה לבטל לחלוטין את כוחו ויכולתו של בית המשפט העליון למתוח ביקורת שיפוטית או להגביל את יכולת הממשלה לקבל החלטות לא מאוזנות. בנוסחו הנוכחי ובהיעדר חוקה לישראל כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת, משמעותו של חוק זה היא ביטול מוחלט של משמעות מערכת השפיטה ומתן כוח אדיר וחד־צדדי לממשל לקבל כל החלטה העולה על דעתו, גם אם היא נוגדת לחלוטין את חוקי זכויות האדם או חירויות אחרות של הפרט.בנוסף לכל אלו, יחוקק חוק עוקף בג"ץ להפסקת המסחר בשבת, מה שעתיד להפוך את העסקים הפועלים בסופי שבוע לכאלו העוברים על החוק. סעיף נוסף קובע כי תופסק לחלוטין כל סוג של תחבורה ציבורית בסופי שבוע, גם כזו שכבר קיימת כיום.

בסוגיה הדתית נדרשה גם הכפפת הרב הצבאי הראשי לרב הספרדי הראשי במקום לרמטכ"ל. לעניין זה משמעות קריטית על יכולת תפקוד הצבא במצבי משבר. הפרדה בין סמכותו הפיקודית של הרמטכ"ל לבין הסמכות הדתית שעשויה להגיע מחוץ לצבא, תפגע קשות בערך הממלכתיות של הצבא ובלבו של הרעיון הציוני העומד בבסיס הקמתו של צה"ל כצבא העם.

סעיפים נוספים בהסכמים מאפשרים לכל אדם או עסק להימנע מלתת שירות לאדם או אוכלוסייה אחרת מטעמי דת או מצפון. המשמעות הישירה היא היכולת להדיר להט"ב, שמאלנים, ערבים או כל אדם ואוכלוסייה שלהם נותן השירות אינו מעוניין להעניק שירות. במקומות אחרים בעולם זה נקרא גזענות. בעניין זה סוכם גם כי יתוקן חוק השבות, כך שיימנע מאוכלוסיות שיהדותן מוטלת בספק על ידי הרבנות המחמירה, לעלות לארץ ולהגביר לכאורה את ההתבוללות. המשמעות היא שיהודים רבים, וחילונים כמובן, הנמצאים כיום בגולה לא יוכלו לממש את זכות השבות והמגורים בישראל.

צריך להודות שבתוך ההסכמים וקווי היסוד ישנם גם כאלו הבאים להיטיב עם כלל אזרחי ישראל, דוגמת הקמת מערך רכבות מהירות, שיפור שירותי התחבורה הציבורית וסבסוד הנסיעה בה; שיפור וחיזוק ביטחון הפנים בישראל; מתן העדפות במגוון תחומים למי ששירת בצה"ל; הקפאות מחירים ומלחמה ביוקר המחיה; חיזוק השלום עם מדינות האזור ועוד. אולם הנפח העיקרי של הסכמי הקואליציה עוסק במימוש אינטרסים סקטוריאליים ובעיקר דתיים של מפלגות הקואליציה בעלויות עתק ובאופן שאינו מבטא את רצון וצורכי רוב אזרחי מדינת ישראל. מעניין מה יכולנו לעשות עם עוד עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה?

לראשונה בתולדות המדינה שונמך מעמדו של מפכ"ל משטרת ישראל, וסמכויותיו הועברו לאישיות פוליטית. לראשונה מאז כיבוש שטחי יהודה ושומרון יתבצע ניסיון להחיל עליהם דין ומינהל אזרחי שונה וכזה המנוגד לדין הבינלאומי. הרצון הבלתי נשלט לתפוס ולהחזיק בשלטון בכל מחיר הביא את מפלגת השלטון והעומד בראשה להסכמה מוחלטת לכל הגחמות של מפלגות וסיעות הקואליציה.

מדובר אם כן לא בחזון אפוקליפטי מפחיד ומוגזם, אלא במהלכים מעשיים המעוגנים בהסכמים חתומים לשינוי צביונה של המדינה. פחות דמוקרטיה פלורליסטית ושוויון, פחות חופש דת, פחות בנייה ושיקום של מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה ותשתיות התחבורה – ויותר הדתה, גזענות, הדרת אוכלוסיות מיעוט והתקרבות למימוש חזון ממלכת יהודה התנ"כית, שאליה שואף חלק גדול מרכיבי הקואליציה.
ראש הממשלה כנראה לא רוצה להגיע לשם, אולם מבנה הממשל ונכונותו לעשות הכל כדי לשרוד בתפקיד עשויים להביא את המדינה לשם ומהר מהצפוי.

הכותב הוא יו"ר מועצת העם החדשה וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן
[email protected]