ההצעה האמריקאית להעביר פלסטינים מרצועת עזה למדינות ערב השכנות (ירדן ומצרים) גורמת למשבר ביחסים בין שתי המדינות לבין ארצות הברית. למרות שהנשיא טראמפ חזר על הקריאה למנהיגי שתי המדינות הערביות לקלוט פלסטינים במדינותיהם, ולפי הפרסומים בתקשורת הבינלאומית, שליחו של טראמפ למזרח התיכון ויטקוף, אף דן עם בכירים ישראלים לקדם את התוכנית, התפרסמו בעמאן ובקהיר התנגדויות נחרצות למהלך שמטילות בספק את האפשרות שאכן היא תוגשם כפי שהאמריקאים היו רוצים לראות.
"פתרון הבעיה הפלסטינית היא בפלסטין. ירדן היא לירדנים", הצהיר איימן א-ספדי סגן ראש הממשלה ושר החוץ הירדני בתגובה הראשונה שפרסם לדבריו של טראמפ. התגובה משקפת עמדה ארוכת שנים של הממלכה הירדנית ולפיה פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב להתבצע על בסיס פתרון שתי המדינות ולא על חשבון המדינות השכנות, ירדן ומצרים. המלך עבדאללה הבהיר באופן חד משמעי, יותר מפעם אחת, שעקירת פלסטינים מפלסטין מבחינתה של ירדן היא "קו אדום" ועלולה לפגוע לפיכך בהסכם השלום בין ישראל לירדן. יתר על כן, הסכם השלום בין שתי המדינות מאוקטובר 1994 קבע במפורש שאין "להתיר תנועות שלא מרצון של אנשים בדרך שתפגע בביטחון אחד מן הצדדים" (סעיף 2.6).
ואכן, החשש של ירדן מביצוע תוכנית הטרנספר אינו מופרך. העברת אוכלוסייה פלסטינית מרצועת עזה לירדן – אוכלוסייה עם זהות לאומית מובהקת - עלולה לערער את מרקם היחסים העדין בין הפלסטינים לירדנים בתוך ירדן, לשנות את הדמוגרפיה שהתאזנה במהלך השנים ולהגביר את התסיסה ברחוב הירדני סביב הלאומיות הפלסטינית הרבה מעבר למה שהיא כיום. יתר על כן, הדבר עלול להוות תקדים מסוכן, מבחינתה של ירדן, שיאפשר גירוש פלסטינים מהגדה המערבית לתוך ירדן במקרה של סיפוח או במקרה של מהלך צבאי ישראלי כפי שהיה במסגרת המלחמה ברצועת עזה. הדבר אינו מקרי, מבחינתה של ירדן, שההצעה לטרנספר של הפלסטינים התפרסמה זמן קצר לאחר הצהרתו של שר האוצר סמוטריץ' כי שנת 2025 תהיה שנת הסיפוח.
בירדן גובר החשש כי ארצות הברית וישראל, ביחד עם ערב הסעודית, רוקמות מזימה לפתור את הבעיה הפלסטינית על חשבונה של ירדן כפי שהיה בעסקת המאה – תוכנית השלום של טראמפ שעסקה בפתרון הבעיה הפלסטינית ללא כל משא ומתן עם הפלסטינים עצמם או עם ירדן. קידום מהלכים מדיניים חד צדדים אינו משרת את האינטרס הירדני ועלול לפגוע ביחסים בין ירדן לארצות הברית – בעלת הברית העיקרית של ירדן וחמור מכך אף עלול לערער את המשטר הירדני ולפגוע ביציבותו.
מאחר ויציבות המשטר הירדני הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה, ישראל חייבת לנצל את קשריה עם הממשל החדש, לא כדי לרקום מזימות מאחורי גבו של המלך עבדאללה, כפי שמאמינים בירדן, אלא כדי לרתום אותו למהלך מדיני היסטורי. ירדן היא שותפה אסטרטגית של ישראל והמערב בכלל והיא חלק מהציר הסוני המתון הנלחם גם כעת באיראן. לפיכך, דווקא ירדן היא זו שיכולה למלא תפקיד משמעותי לא רק "ביום שאחרי" בהקשר הפלסטיני, אלא היא יכולה להוות את הגשר בין ערב הסעודית לישראל יחד עם ארצות הברית כפי שהיא עשתה בעבר כאשר הביאה להתקרבות בין מדינות המפרץ לישראל בראשית שנות האלפיים שתוצאותיה הייתה מאוחר יותר הסכמי אברהם.
פרופ' רונן יצחק הוא מומחה לירדן, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב