החל מסוף השנה, ב-31 בדצמבר 2014 , זה יקרה. אי אפשר יהיה לייצא לאירופה חלב, מוצריו או רכיבים כאלה ואחרים שיוצרו מעבר לקו הירוק, או שמשהו מחומרי הגלם שלהם מקורו מעבר לקו הירוק (כולל רמת הגולן וירושלים).
משרד החקלאות העביר אתמול את העדכון הסופי והאחרון ל-12 המחלבות ישראליות בעלות רשיון היצוא. בתחום מוצרי העוף החרם כבר בתוקף מקיץ 2014. הרכבת יצאה מהתחנה.
איך תיראה מלחמת לבנון השלישית? אותו הדבר, רק הרבה יותר. הרקטות יגיעו בצרורות, הן יהיו יותר כבדות, יותר מדויקות ויותר קטלניות. כיפת ברזל לא תהווה תשובה הולמת. חיזבאללה ינסה לבצע מחטף קרקעי בגליל. יהיו הרבה מאוד הרוגים. גם בעורף, גם בחזית. צוק איתן ייראה כטיול אחר צהריים רגוע בהשוואה למה שיקרה, אם וכאשר. תוך שבוע-שבועיים נפנה בבהלה לאמריקאים בתחינה לקבל אישור לפתוח את מחסני החירום שהם מחזיקים כאן, ובמקביל לשיגור ספינות תחמושת ורכבת אווירית דחופה.
האם האמריקאים ייענו? מי שבטוח מתבקש לקום.
נתניהו טען שהגינוי האמריקאי לבנייה בגבעת המטוס מנוגד ל"ערכים האמריקאיים". לו הייתה בו רגישות הוא היה מבין שבטענה הזו יש עלבון כפול ומכופל לאובמה: זהו בדיוק המינוח בו השתמש בזמנו הסנטור מקראתי בציד המכשפות שלו, וזוהי הטענה של הרפובליקנים הקיצוניים כלפי אובמה עצמו: הוא בכלל לא אמריקאי. הוא בכלל שחור שנולד באפריקה (לטענתם).
אבל נתניהו בשלו. הם קטנים עליו, האמריקאים. חברים, אני לא יודע מה אתכם. זה לא קשור לעמדה פוליטית או תוכנית מדינית. או שראש הממשלה שלנו תמהוני שמחבל בכוונה בנכס האסטרטגי הכי חשוב של מדינת ישראל, או שהוא יודע משהו מהותי שאנחנו לא. נקווה שהאפשרות השנייה נכונה (הסיכוי אפסי).
הייתי בין הצועדים, הכותבים והצועקים של מחאת הקיץ ב-2011. הבנתי שנתניהו מורח את הציבור עם ועדת טרכטנברג ואח"כ מנטרל את העוקץ כולו דרך שחרור גלעד שליט. אני מכלה את הקריירה שלי כבר שנים במאמץ לחשוף את השחיתויות ואת החוליים של השלטון כאן, כולל הנהנתנות החזירית של חלק מראשיו, שמשוכנעים שנולדו למלכות ונמשחו לחזירות.
מה כל זה קשור לברלין? מה כל זה קשור לטרנד המתועב של דרבון הישראלים לרדת, כולם, לברלין עד שהמדינה תתרוקן, תתייבש ותיעלם לה, כפאטה מורגנה שלא הייתה באמת, בין החולות. רבותיי, צריך להפריד: יש מדינה, היא שלנו, היא בבת עינינו. חלמנו, נרצחנו, נהרגנו ונלחמנו בעבורה אלפי שנים (לא, זה מספר אמיתי).
את המדינה אנחנו אוהבים. היא נס גדול שקרה לנו, ולא תהיה לנו הזדמנות נוספת. את זה צריכים לדעת ולזכור, דרך הוורידים והחושים והלב והנשמה, גם אנשים צעירים. כמה חבל שהתמונה שמצטיירת שונה. וליד המדינה יש שלטון. אותו צריך להפיל. או לפחות לגרום לו להבין שאם לא ישנה את המציאות, ייפול.
לא, אני לא מנותק. אני חי כאן ומכיר, בעל פה, את כל הקשיים, החוליים והמחדלים. אני כותב עליהם עשרות שנים. נדמה לי שלא תמצאו הרבה עיתונאים שמעזים להחציף יותר את עצמם מול השלטון ממה שמכונה "כותב שורות אלה". יש כאן השתלטות זוחלת על הדמוקרטיה, התבהמות פאשיסטית כללית, רדיפת שמאלנים, ביזת שלמונים ומה שתרצו. אבל זה שלנו.
אגב, שחיתות יש גם בגרמניה. גזענות יש גם בארה"ב. כאן, זה שלנו. זה ישראלי, ציוני, כחול-לבן. כאן, הילדים שלנו לא יצטרכו לדבר איתנו בגרמנית ולהצביע לקנצלר גרמני. איך יכול להיות שחלקים בדור הצעיר שגידלנו כאן לא מבינים את זה? למה הם כל כך שונאים את המדינה הזו, שהקימו סבא וסבתא שלהם, אבא ואמא שלהם, במחירים כל כך גבוהים (אפילו יותר ממילקי) וכנגד כל הסיכויים?
אתמול בצהריים, אחרי שקראתי את שטף הטוקבקים הארסיים והמגיבים המתלהמים, קיבלתי מייל קצר מהמערכת. התקשרה רחל גוסלר, כך במייל, ניצולת שואה קשישה, שעברה את ברגן בלזן, נותרה בחיים וזכתה לראות בתקומת העם היהודי בארצו. היא ביקשה, במילים נרגשות, ממזכירת המערכת להגיד תודה.
אז רחל, עשית לי את היום. זה אני שאומר לך תודה. ואל תתרגשי מהאידיוטים האלה. שיירדו לברלין. הם יחזרו על ארבע. ישראל היא המדינה היחידה שלנו ונמשיך להילחם עליה. לעולם לא עוד.
התרעות פיקוד העורף