מדוע מציפות אותי תחושות של כישלון ומרירות?

העולם המערבי סידר לנו ים של מכשירים שאמורים לגרום לנו לשכוח, אבל זה לא יעזור: מה שלא תעשו, תחושת ההחמצה התמידית רובצת על הגב של כולנו

ליאור דיין צילום: אלוני מור

למעשה, מדפדוף באתרי האינטרנט השונים, אתה למד שלאושר אין עמוד בית ואין כתובת מדויקת (הדומיין: osher.com עדיין פנוי).

שילכו קיבינימט גם כל ילדוני ההייטק האלו שעושים אקזיטים במיליוני דולרים ומרמים אותנו לחשוב שאפילו השמיים הם לא הגבול. שילכו קיבינימט עם הדולרים שלהם ולא יגרמו לנו לחשוב שאפשר להגשים חלומות בעולם הזה, כי על כל אקזיטיונר כזה, יש מאתיים אלף שמשכנו את הבית ולוו כספים ממשפחה ומחברים בשביל המיזם שלהם שנכשל, ועכשיו אין להם מושג מה הם הולכים לעשות. שילכו קיבינימט עם סיפורי הסינדרלה שלהם.

אתה רואה את הסרט ומבין שהנה יש מישהו שממש, אבל ממש, לא יודע מה לעשות עם עצמו. אפילו יותר ממך. בהתחלה זה מנחם אותך וגורם לך להרגיש טוב עם עצמך, אבל ככל שהסרט נמשך, ההזדהות דועכת ואתה מקווה שהבחור ייפול למטה ויתרסק. זה לא קורה והסרט נגמר. אז אתה מכבה את הטלוויזיה ומנסה להבין מה אתה יכול לעשות עכשיו בשביל להמשיך להתעלם מהנעשה - או בעצם ממה שלא נעשה - בחייך.

תגיות:
טלוויזיה
/
ליאור דיין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף