שמעון פרס וברק אובמה התיימרו לעצב מזרח תיכון ועולם חדש, שמעון פרס אפילו כתב על כך ספר. שניהם הצליחו לשכנע אנשים רבים כל כך ללכת בדרכם, דרך קסומה שברור היה מלכתחילה שהיא ניצבת בניגוד לעובדות, לניסיון ההיסטורי ולשכל הישר. והנה זה פלא, החזונות של כל אחד מהם הוכחו כהזיות, שניהם זרעו חלום ורוד בהקיץ, ואנחנו קצרנו סופה.
אלא שכדרכם של משיחי שקר, לעולם, גם בדיעבד, לא תצליח לשכנע אותם בעובדות, גם לא לאחר שאלו טפחו על פני הטפותיהם. המזרח התיכון החדש של ברק אובמה התעצב דרך נאום קהיר, דרך הגישה לאסלאם הנאור, דרך חיבוק האחים המוסלמים והפקרת בעלי הברית לאנחות. המזרח התיכון הזה נכנע להתחמשות הגרעינית האיראנית וחותר לקצץ את מחלפות הכוח של ישראל. מזרח תיכון שבו מבקרים באכזריות את הידידים ומתרפסים בפני האויבים. מזרח תיכון שכולו אובדן עשתונות וכאוס.
לפי המזרח התיכון החדש והמעודכן של שמעון פרס, "אין לישראל ביטחון קבע ללא שלום, אין לישראל כלכלה יציבה ללא שלום". כלומר, פרדוקסלית זהו עולם פסימי מאוד. כי אם הקצבים מעזה, מרובע הדאחייה, מדאע"ש ומרמאללה לא יעשו איתנו שלום, אין לנו כל תקווה או תוחלת.
גם פרס וגם אובמה מתבססים על היפוך מושגי מוחלט. אפילו פרסי הנובל שלהם התקבלו בעיוות מביך. האחד קיבל את פרס השלום יחד עם שותפו, הטרוריסט יאסר ערפאת, בגלל פרויקט הונאה שהביא רק שכול וייסורים - הסכמי אוסלו. השני קיבל את פרס נובל לשלום על החשבון, בלי שהספיק לעשות דבר. רק משום שהיזמים השוודים רקחו מניפולציה יצירתית, במטרה לדחוק את נשיא ארה"ב המבטיח גם לקיים. ובמבט לאחור, השלום שהנחיל טובע בנהרות של דם וראשים כרותים.
התרעות פיקוד העורף