גליל תחתון, עולם תחתון

כל הזמן אני קורא ושומע על מעשי רצח תכופים, חוזרים ונשנים, על מאבקים מדממים בין כנופיות פשע וחמולות, קורבנות אקראיים ושלטון של פחד במה שנקרא "המגזר הערבי", באזור ואדי ערה/עירון או בגליל, ורציחות רבות הופכות במהרה ל"פרשיות רצח לא מפוענחות".

אני שב וקורא ושומע את שוועתם של התושבים המפוחדים, אזרחים ישראלים, בכפרים ובערים שהפכו לשיקאגו'ס מקומיים, המבקשים שהמשטרה תאכוף עליהם את מרותה ותאסוף את עשרות אלפי כלי הנשק הגלויים והחבויים שם.

אני חש הזדהות, גם אישית, עם חששותיהם וכעסם על המשטרה.זהו סיפור קטן, אמיתי ושולי, כביכול, שקשור בעקיפין לפתיח. הוא מתרחש בתל אביב, בכמה כפרים ועיירות בגליל התחתון, בעכו ובמשרדי המשטרה. הוא התחיל לפני יותר מחמש שנים, ביוני 2009 .

שבוע לאחר מכן הגיע אלינו ל' בלוויית רצף קשיש, שהתגלה כאומן בתחומו. מלאכת הריצוף נמשכה שלושה ימים, שאת עיקרה ביצע הרצף, ול', שיצא לענייניו האחרים וחזר ובא, סייע לו. ביום השני לעבודה הופיעו השניים עם נער כבן 17, שהקבלן הציגו כאחיין שלו, שבא לעזור, כי החופש הגדול כבר החל. אינני יודע עד כמה הנער באמת עזר, אך הוא היה נחמד, שתקן וחייכן ובוודאי שלא הפריע.

למחרת, ביום השלישי והאחרון לעבודה, לא הופיע הנער עם ל' והרצף. השניים סיימו את העבודה, רצפת חדר האמבטיה נראתה יופי. הם קיבלו את התשלום המגיע להם ונפרדנו בתודה הדדית ובשלום-שלום.לא עברו כמה שבועות מהאירוע השולי הזה וטלפון מסניף הבנק שלנו ביקש שנגיע בדחיפות. הפקיד בבנק סיפר כי שש המחאות מפנקס של חשבון העו"ש שלנו (ששמותינו, כתובתנו ומספרי הטלפון שלנו מופיעים עליהן) הגיעו לפירעון לבנק, על סכומים שבין 2,500 שקל-5,000 שקל.

החתימות על ההמחאות לא היו חתימותינו, ודורשי הפירעון היו אנשים פרטיים, חנויות וחברות בכפרים וערים בגליל התחתון, בין תמרה לשפרעם. אף אחד מדורשי התשלום לא היה מוכר לנו, שלא לציין שכלל לא ביקרנו במקומות ובמוסדות הרשומים. "בִדקו את פנקסי הצ'קים בביתכם", יעץ לנו הבנקאי. בדקנו.

במגירה של שולחן לילה בחדר השינה הייתה חבילת פנקסי המחאות שעוד לא נפתחה, ומפנקס המחאות בתולי אחד נקרעו שמונה המחאות. עשינו חושבים ושיערנו שהגנב היה הנער, אורח-ליום-אחד, פורץ של רגע מזדמן אחד, ושהוא מכר את ההמחאות הגנובות או שילם בחלקן לאנשים ועסקים באזור מגוריו.

את ההמחאות מזויפות-החתימה ממלאים בסכומים לא מופלגים מדי, ודי באיום בטלפון או בהוצאה לפועל כדי שהאזרח הנגנב יאמר לעצמו, מוטב כבר לשלם שלושת אלפים שקל ולהיפטר מהם. אני מניח, בדיעבד, שכך הם פועלים.אבל קשישים מאוימים יכולים לפעמים להיות עקשנים.

הבנק לא פרע כמובן את ההמחאות, ואנחנו הלכנו להגיש תלונה במטה המשטרה ביפו, אגף ההונאות, על גניבה, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף. החוקר קיבל מאיתנו את כל הפרטים, כולל מספרי ההמחאות הגנובות ומספר הטלפון של הקבלן. הוא פתח תיק שמספרו שמור עמנו ואמר "הכל יטופל", ואנחנו הודינו לו ויצאנו מהמטה במחשבה שעשינו הכל מהר וכיאות כדי לשמור על רכושנו.