בימים אלו מקיימת וועדה בראשות מפקד זרוע יבשה, האלוף יואל סטריק, דיונים לבחינת אופן שיבוצן של חיילות בתפקידי לחימה. הוועדה הוקמה לפי התחייבות צה"ל לבג"ץ בדיון בנושא עתירתן של מועמדות לשירות בטחון וחיילות, המבקשות לפתוח את כלל תפקידי הלחימה בצה"ל לנשים, לרבות חטיבות חיל הרגלים והסיירות המובחרות.
בכתב העתירה והתשובה, ובשיח הציבורי, נידונים בהקשר זה ערכים חשובים ובראשם ערך השוויון, שאלת היכולת של נשים לעמוד בדרישות הפיזיות הכרוכות בשירות קרבי, ההשפעה של שילוב נשים על הכשירות המבצעית והלכידות של יחידות משולבות, ושאלות נוספות.
אבקש להביא נקודת מבט חשובה נוספת, ערכית אף היא בעיניי, אשר הכרחי שתעמוד לנגד הוועדה, והיא שאלת האחריות כלפי אותן לוחמות. ההליך והנתונים המחייבים לצורך קבלת ההחלטות, אחריות של מאשרי ההכשרה והפעילות, ואחריות המערכת הצבאית ומשרד הביטחון כלפי לוחמות שייפגעו. אבקש להציע מספר תנאים מחייבים בטרם יאושר שילוב כמבוקש והנימוקים להם.
והדבר החשוב ביותר, יש להתנות הכנסת נשים לשירות קרבי בכלל, בקביעה כי כל לוחמת שתסבול מפגיעה גופנית תוכר מיידית ואוטומטית לכל הזכויות ע"י קצין התגמולים במשרד הביטחון. תנאים מחייבים אלו, יגלמו הגינות, שיקול דעת מושכל ומבוסס מידע בקבלת ההחלטה, ומימוש האחריות כלפי הנערות המבקשות לשרת כלוחמות.