"אני מציע לערבים לנרמל את יחסיהם עם ישראל", כתב הסופר הירדני ג'יהאד עלי עלוואן בבלוג "אל-חוואר אל־מותמדן" באוקטובר שנה שעברה.

למאמר של עלוואן  (42), נשוי ואבא לארבעה ילדים, נחשפו שמונה מיליון גולשים. אבל החשיפה הגדולה ובעיקר תוכן הדברים לא נעמו לאוזני אנשי אגודת הסופרים הירדנית, והוא נקרא לתשאול. לאחר שסירב להופיע בפני הוועדה, נשללה חברותו באגודה.

גם על זה כתב עלוואן, המכונה בממלכה "איש הנרמול": "לפני זמן קצר זומנתי על ידי מה שמכונה 'ועדת המאבק בנרמול עם האויב הציוני' באגודת הסופרים הירדנים, שנמצאת בעמאן, והם דרשו ממני להגיע לשימוע בפני הוועדה על המאמר שלי תחת הכותרת 'הנרמול עם ישראל'. דחיתי את הבקשה, ואז הם הודיעו לי 'אם אתה מסרב, אז ההחלטה תתקבל בהיעדרך'.

אני סובל מרדיפה זה 16 שנה, רדיפה פוליטית וכלכלית, וכולם מאשימים אותי בחיזורים אחר היהודים והנוצרים והתקרבות למוסדות ציוניים. כל אלה שתוקפים אותי, אוכלים ושותים מארצות הברית ומשתמשים בבתיהם בטכנולוגיה ישראלית ואמריקאית, הקמח שלהם מאמריקה והתמיכה הכלכלית שהם מקבלים מארצות הברית. אני לא פושע, אלא איש של שלום, איש של מתן כבוד לאחרים, ואני סובל מרעב ומעוני מאחר שאיש אינו מקבל אותי לעבודה בשל עמדתי זו".

"היהודים אינם כובשים"

בראיון ל"מעריבֺ המגזין" מספר עלוואן על המחיר שהוא ומשפחתו משלמים על דעותיו, הנחשבות רדיקליות: "אני סובל מרדיפה ומסגירת דלתות, ולעתים אין לי כסף לקנות לחם לילדים שלי. הילדים שלי סובלים מאלימות.

נעצרתי מינהלית וביטחונית כמה פעמים. הרדיפה גרמה לי מצוקה נפשית קשה. כולם מכנים אותי משוגע, כופר, נוצרי, שכיר חרב - אף שקיבלתי את פרס הסופר האמיץ באינטרנט לפני כמה שנים. עבדתי בעבר באוניברסיטת ירמוך, עד שפוטרתי.

הם גייסו נשים נגדי, והדבר חמור במסורת שלנו, ולכן ויתרתי על הגשת תביעה. עבדתי כמנהל עבודה באתרי בנייה בשכר יומי, והיום אין לי  אפשרות לעבוד.לכן נאלצתי להציע את הספרייה שלי, הכוללת אלף ספרים, למכירה". 

ובכל זאת אתה בוחר להמשיך להביע את דעותיך.
"היו אזהרות, אך המשכתי בדרכי ובדעתי הברורה והצלולה שיש לכבד את מדינת ישראל ולהיות מחויב לה כמדינת חוק. מדינה עם מוסדות שנבנתה על בסיס של כבוד האדם וחירותו מבחינת דת, מחשבה וגם אהבה".

במאמר, שהביא לפסילת חברותו באגודת הסופרים, הוא תקף קשות את ועדת "המאבק בנרמול עם האויב הציוני". "האדמה הזו שיהודים ומוסלמים נאבקים עליה הייתה מדינה יהודית, שהפכה להיות מדינת יהודה ושומרון", כתב, "כל בר דעת יודע שהיהודים אינם כובשים באדמה הזו, מאחר שהם היו הנתינים המקוריים שהתקופה בגדה בהם וגרמה להם להיות עם בגולה. אנחנו מכחישים שהיהודים היו לפני המוסלמים בפלסטין, אך צריכים להבין שהשפה העברית היא חלק מהנופך התרבותי באזור".

באחד ממאמריו תחת הכותרת "היהודים מסכנים", כותב עלוואן: "היהודים מסכנים ואנשים טובים, שחלומם לחיות בביטחון, אך המזימה עליהם גדולה. היהודים סבלו ויסבלו מטבח וממעשי רצח ממדינות אירופה, ששדדו את כספיהם ואת נשיהם... לכן, ישראל מעבירה לתקציב הביטחון הון עתק, על מנת לשמור על האזרח הישראלי - ערבי, יהודי ונוצרי.

היהודים נושלו מאדמתם על ידי האסלאם, שגירש אותם מארץ כנען. כיום, העולם הערבי עומד נגד היהודים בלי סיבה, ומאשים שהם כובשים אדמה ערבית, אף שיש להם חלק באדמת הערבים, ויש להם הזכות לבנות את בתי הכנסת שלהם על אדמתם ויש להם זכות השיבה למולדתם, שאותה איבדו בשל לחצים דתיים וכלכליים".

תחת מעקב

נידויו של עלוואן לא נשאר בגבולות ירדן. ב-2006 הוא הוכרז "כופר" יחד עם 200 מוסלמים ברחבי העולם במסגרת רשימה שהוציאה אוניברסיטת בן סעוד בסעודיה, ודורג במקום השישי. "מדוע הם מכירים את דעותי ולא מכירים את מצבי הכלכלי, שאני חי ברעב", כתב באחד המאמרים שלו בבלוג, "מדוע אינם יודעים שאני סובל מרדיפה בכל מקום שאליו אני מגיע.

אמשיך להגן על דעותי, ולא אחזור בי משום מאמר שכתבתי, ולא משנה לי מה המחיר שאשלם. לא אתנצל על האמונות שלי".עלוואן לא רק שאינו נרתע מהגינויים והנידוי אלא ממשיך להפיץ את משנתו הפרו-ישראלית בכל במה אפשרית, מה שהשלטון הירדני מנסה למנוע.

"מוסדות השלטון בירדן עוקבים אחרי ומונעים ממני כל פעילות מבחינת ספרותית", הוא מספר, "הם דוחים את הפנייה שלי להשתתף בכנסי שירה, תרבות ופילוסופיה ובכנסים פוליטיים. אני סובל מרדיפה בכל מקום, ולכן אני מוצא מפלט בכתיבת מאמרים באינטרנט. אלמלא האינטרנט, איש לא היה שומע עלי, שכן אסור לי לכתוב בעיתונות הירדנית מאז 1997, והדבר נודע לי על ידי עורך עיתון 'עראר' שמוציא לאור משרד התרבות במדינה".

דעותיו של עלוואן עשויות להיחשב רדיקליות גם בעיני רבים בציבור הישראלי. "אני משוכנע שזכות ישראל לא רק בפלסטין, אלא ב-90% מארץ ישראל", הוא מסביר, "הפלסטינים לא חיו בפלסטין אלא הגיעו אליה מהאי פלסט האיטלקי, ופלסטין נקראה על שם האי האיטלקי. שנית, ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, מדינת מדע המכבדת את המשכילים, את הסופרים ואת המשוררים.

ישראל תומכת בסופרים ובספרים פי 100 יותר מכל מדינות ערב, שמוציאות הון תועפות על זנות. שלא נשכח שבין  500 האוניברסיטאות החשובות בעולם נמצאות שלוש אוניברסיטאות ישראליות, ואין ברשימה שום אוניברסיטה שנמצאת במדינה ערבית אסלאמית".

מה לשיטתך הפתרון לסוגיית ירושלים? ומה עמדתך בעניין הקמת מדינה פלסטינית?
"רוב המידע שמספרים לתלמידים במדינות ערב בנוגע למסגד אל־אקצה אינו נכון ואינו מדעי. המסגד נבנה על הריסות בית המקדש כי עבדאללה אבן א-זובייר השתלט על מכה, שמצפון לה היה מסגד אל-אקצה. היה לו כסף, והוא היה משקיע רבות בקישוט המסגד המקורי. בעיני הערבים ירושלים היא מסגד אל-אקצה, וכדי לפתור את בעיית מסגד אל־אקצה יש ללמד את התלמידים שלנו את ההיסטוריה הנכונה, שאגב כתבתי עליה באחד המאמרים שלי".

מה חשבת על השתלשלות האירועים במבצע צוק איתן?
"הדבר האחרון שאני יכול להגיד על המלחמה הוא שעזה ניצחה או שחמאס ניצח. חמאס נכשל כישלון חרוץ והניף דגל לבן. ישראל לא הרגה אף לא אזרח פלסטיני אחד, חמאס הוא שהרג את הפלסטינים מאחר שיצא למערכה לא שוויונית. ישראל יכלה להשמיד את כל תושבי הרצועה, אך ריחמה על החפים מפשע. הכוח הוא בידי ישראל והיא מחזיקה מכונת מלחמה חזקה שאין לכל מדינות ערב גם יחד.

לדעתי, כשחמאס מודיע שהוא ניצח וישראל לא השיגה את מטרותיה הוא נותן לגיטימציה למלחמה נוספת כדי להכריע את הרעים ואת חמאס. איך בדיוק חמאס ניצח? חמאס הרג 72 ישראלים, אך ישראל הרגה יותר מ־־ 2,000 פלסטינים. חמאס הוא שהשתמש בפלסטינים כמגן אנושי, כשירה מגגות הבתים, וישראל רק הגיבה.

הרוצח האמיתי הוא חמאס מאחר שאנשיו מתחבאים מאחורי האזרחים ואין להםאומץ לרדת לקרב פנים מול פנים עם החיילים הישראלים, ומנהיגיו מנהלים את המערכה מבתי מלון חמישה כוכבים במפרץ. אני יודע שלו היו שואלים את תושבי עזה איזה שלטון הם היו רוצים - זה של חמאס או זה של ישראל - הם היו מעדיפים את ישראל.


"צריך ללמוד את ההיסטוריה הנכונה". מסגד אל-אקצה. צילום: ניל בדש, פלאש 90. 

הם לא אומרים את זה בפה מלא כי ראינו בדיוק איך חמאס רצח כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל. זה לא מפתיע בעיני, כי 11 מיליון מוסלמים נרצחו במזרח התיכון, 90% מהם בידי מוסלמים. במהלך הקונפליקט הערבי-ישראלי הרגה ישראל 300 אלף. שלא נשכח כי במהלך צוק איתן הגישה ישראל סיוע רב לאזרחים החפים מפשע במזון ובתרופות דרך מעבר כרם שלום".

גם בנושא המלחמה בטרור האסלאמי הוא מחזיק בדעות חריגות. "האסלאם מהווה סכנה גדולה למזרח התיכון כולו ולא רק לישראל, ויש להרוס את התשתית של כל ארגוני הטרור האסלאמיים הקיצוניים", הוא אומר.

 "ארצות הברית וסעודיה מחבקות את ארגוני הטרור, כמו דאע"ש וג'בהת א-נוסרה, כשמטרת האמריקאים לשרטט מחדש את מפת האזור. כך היא תצליח להשתמש בחיילים ערבים, ולא בחיילים אמריקאים, כדי להילחם באסלאם. היא רואה בערבים ובישראלים סרבני שלום, וכך היא רוצה לחייב אותם להגיע לשלום".

איך אתה מסביר את עמדתך בפני עמיתיך בירדן?
"בכנות, הפסקתי להסביר את עמדתי. 99% מהירדנים הם בורים ולא משכילים, המונעים מסטראוטיפים ואינם מודעים לאמת, כי הם לא קוראים. לו היו קוראים, היו מגלים את האמת".

ובכל זאת, אתה זוכה לפופולריות רבה. שמונה מיליון קוראים למאמר זה לא עניין של מה בכך.
"יש לי פופולריות, כי הכתיבה שלי ייחודית. לעתים קרובות אני מקבל פידבקים חיוביים על הכתיבה שלי, אך לרוב הם מערבים שמתגוררים במדינות זרות". 

יש סופרים ערבים שתומכים בך?
"רבים מאוד, אך אין להם אומץ לומר את האמת. הם חוששים לחייהם, לרכושם ולתפקידיהם או לעתידם הפוליטיים, שכן ירדן מתקיימת מהסיוע של מדינות המפרץ. המדינה הירדנית מתנכלת לאנשים כמוני בצורה גלויה, לכן לאיש אין אומץ לומר את האמת".