יש בה מן טוהר שכבש לבבות ילדים תמימים, שיודעים להבחין  יותר טוב מכל פוליגרף. היא קנתה את עולמה בחיוך וגומות. תום, יושר ודרך ארץ - זוהי דרכה, וכך היא חונכה בבית היווני שלה. עכשיו, במסגרת פסטיבל מספר הסיפורים שרץ בחוהמ"ס, תעלה חני נחמיאס מופע עם חברת נעוריה, עירית ענבי, שכולו הצדעה למורשת יהודי ספרד העשירה, שליחה לעולם לא נס. 

מה את הולכת לספר בפסטיבל מספרי הסיפורים?
"אנ מעלה את המופע ׳דוס צ׳יקיטיקאס', מופע בידור מוזיקלי, הכולל שירים וסיפורים מבית אבא. לצידי על הבמה, עירית ענבי , שאני מכירה מגיל 10. שתינו שרנו יחד במקהלת צדיקוב. הורי הגיעו ארצה מיון, והוריה של עירית מבולגריה.

שתי המשפחות דוברות לדינו ושתינו ספגנו בבית את השפה, התרבות, המוזיקה והחוכמה, שעוברת מדור לדור, לצד המטבח הבלקני העשיר, וההומור שמתבל את הכל בצחוק. את המופע מלווה תזמורת, והקהל מוצא עצמו מתרגש, צוחק ושר".

את רואה את עצמך כמספרת סיפורים?
"אנ רואה עצמי מספרת סיפורים, כי כל שחקן הוא מספר סיפורים של כותבים ותסריטאים. כאן אני מספרת את ספורי האישי - על ילדותי, משפחתי, ותרבותי. החיבור הוא טבעי ושורשי. 

מה מביא אמן שכל חייו סיפר סיפורים של אחרים להבין שהגיע הזמן לספר את סיפורו האישי?
"לפני שנתיים השתתפתי בפאנל מספרי סיפורים בכנס לדינו עולמי בים המלח. המפגש ההוא היה משנה חיים בעבורי. התעורר בי הרצון להתחבר לשורשים ולשמר את התרבות והשפה. למזלי אני שחקנית, והבמה מאפשרת ל להביא את כל האוצר הזה לקהל הרחב.

פניני הלשון, הרומנסות הספרדיות, העושר התרבותי הקשור בסיפורים העוברים מדור לדור. חשוב לי לציין שהמופע אינו פונה רק לקהל דובר לדינו או ממוצא ספרדי. זה מופע בידור מוזיקלי שיצחיק, ירגש וינעים כל ישראלי באשר הוא".

מה הזיכרון הכי חי בך מילדותך?
"הזיכרונות הכי נעימים, ואלה שהפכו את ילדותי למאושרת, הם ארוחות השישי סביב השולחן הגדול, והשירים שהושרו אחרי הסעודה. הבלקן מצטיין במטבח מדהים ובמוזיקה מענגת. שני הדברים האלה ליוו אותי כל חיי. הטעמים והניגונים".

מהו המאכל וניגון ילדותך המלווים אותך עד היום?
"נולדתי באביב, ובפסח יש מאכל מתוק ונפלא שנקרא בומוואלוס (Bomuellos). זאת סופגניית פסח שעשויה ממצות ודבש, וזה היה הממתק האולטימטיבי ביום הולדתי. הוא מקושר אצלי לחגיגות. הניגון שאהבתי ושרתי תמיד בבית הכנסת הוא 'אדון הסליחות'. בתור ילדה, הייתי מתלווה לסבא לבית הכנסת. גם עכשיו, כל שנה, אני נמצאת ביום כיפור בבית הכנסת ומחכה לתפילה הזאת".

הייתה לך תקופה של הכחשה או התעלמות ממוצאך?
"לא הייתה לי מעולם הכחשה. להפך. רק גאווה. אני ס״ט (ר"ת: ספרדייה טהורה). יוונייה משני הצדדים. גם אמי וגם אבי וכל משפחתם מסלוניקי. אין שום בדיחה מרושעת על יוונים, בניגוד לרומנים, מרוקאים, פרסים, פולנים או היקים.

יוונים מקושרים בעיקר לשמחה, טברנות וכיף. עד כדי כך לא הייתה הכחשה, שכשהתחתנתי בגיל 24 עם צבי שטיינמץ, השם שלו נשמע לי אשכנזי מדי, והמשכתי להיות נחמיאס".

איך את מסבירה שליוונים לא נדבקו סטיגמות?
"אין לי הסבר, מעבר לכך שאנשי הבלקן הם אנשים השמחים בחלקם. אין קנאה או תחרות. המוטו הוא: חיה ותן לחיות. אין לי מושג איך נוצרות סטיגמות, אבל סביר להניח שיש עדות שהרוויחו את הסטיגמות שלהן ביושר. יהדות סלוניקי נקייה. זה מה שיפה בה. אגב, גם הבולגרים". 

איך את רואה את החזרה לשורשים. טרנד או התפכחות?
"כן. יש טרנד של חזרה לשורשים. אני לא הלכתי על טרנד, אלא על תחושת בטן. משהו במפגש ההוא בים המלח עורר אצלי געגוע עצום, ותחושה של פחד שהעולם הזה יכול להיעלם. חייבים לשמר את השפה והתרבות. ילדי כבר לא מדברים לדינו, זה חבל. בשבוע שעבר נרשמנו, עירית ואני, לאוניברסיטת בר אילן לקורס ללימוד לדינו. זה לא טרנד. זאת תשוקה".

מה את זוכרת מהתקופה שבה עבדת עם חנן גולדבלט, ומה, בדיעבד, את חושבת עליו היום?
"תקופת היצירה עם חנן גולדבלט הייתה אחת התקופות הכי משמחות ומחממות לב שהיו לי. תקופה עמוסה בזיכרונות טובים. זאת תקופת 'בלי סודות'. התקופה שבה הפכתי מאנונימית לשחקנית עסוקה ומוכרת. חנן הוא פרטנר נפלא ואיש מצחיק ונעים. העבודה איתו הייתה מלאת שמחה וכיף לכולנו".


"אני מכירה חנן אחר". גולדבלט, נחמיאס ולוי ב"בלי סודות". צילום: הטלוויזיה הלימודית. 

מה הרגשת כשהפרשה התפוצצה?
"כל המקרים שיוחסו לו לא קרו בזמן שעבדנו יחד. אני מכירה חנן אחר לגמרי". 

התפרסמת כמלכת הילדים, סוג של טום בוי. מה קורה כשמתבגרים בתעשייה הזאת?
"טום בוי זה אופי, ואופי לא משתנה. אני טום בוי גם היום, והאנרגיה המתפרצת שלי מבעבעת בי גם היום. אני עושה הכל מהר. מדברת, הולכת, חושבת. התעשייה מפנקת אותי גם עם התבגרותי. אני שחקנית עסוקה ועושה כמה דברים במקביל, בדיוק כמו פעם.

נכון לעכשיו אני ב'כנר על הגג' בקאמרי, ׳עכשיו התור לאהבה׳ - מופע משירי עוזי חיטמן, ו׳דוס צ׳יקיטיקאס׳. בחנוכה הקרוב אשתתף במחזמר ׳101 כלבים דלמטיים׳". 

פסטיבל מספרי סיפורים. 9-18 באוקטובר. תיאטרון גבעתיים