אחותי הביאה לעולם ילד מתרומת זרע, ואין אבא בתמונה. בנה הוא כבר בן שנה, מתי כדאי לספר לו את האמת על הדרך שבה הגיע לעולם בצורה שלא תפגע בו?
"אתם לא אמורים לחכות שהילד ישאל על אביו, אלא לספר לו כיצד הגיע לעולם קודם לכן. כשמספרים על כך לילד בגיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי הוא לא נפגע, זוהי מציאות חייו. אני מציעה שתיכנסו לפורומים שעוסקים בנושא ותתייעצו.

יש המון נשים שהביאו ילדים מתרומת זרע, תתכתבו עם נשים שכבר עשו את זה, והן יוכלו לשתף אתכם ולתת לכם טיפים. יש גם סיפורי ילדים בנושא שיוכלו לעזור לכם. אין פה שום דבר שצריך להבהיל אתכם, תרומת זרע היא הרבה יותר נורמטיבית היום, ומה שכבר ישנו והוא בנורמה הוא כבר לא חריג או יוצא דופן ולא עושים ממנו עניין".

לפני כמה ימים נכדי בן השבע שיחק בחדרו עם חבר. במהלך המשחק החבר החליט שהם יזרקו את כל תכולת החדר (כולל מסך המחשב) דרך החלון.

למרות שנכדי ידע שזה אסור (ואף אמר זאת לחברו), הוא שיתף פעולה עם "המשחק" המסוכן. נכדי התחיל ללמוד במקום חדש ואנחנו יודעים שהוא התנהג בצורה כזו כי הוא רוצה לרכוש חברים, אבל ההתנהגות הזאת היא לא לעניין. כיצד צריך להגיב במקרה כזה?
"כאשר הילד מתנהג בצורה כזו אתם צריכים להגיד לו שתגיבו למעשיו רק אחרי שתירגעו, וגם אם הוא מנסה לדבר על הנושא צריך לסרב לכך. זהו חוק חשוב בחינוך - מכים בברזל כשהוא קר, כי אם הוא חם גם ההורה וגם הילד לא שומעים אחד את השני מכיוון שאף אחד מהם לא מאוזן.

אחרי שנרגעים צריך להעביר לילד את המסר שהוא עשה דבר רע. תגידו לו: 'זה שנתת יד למעשים רעים זה כמו לתת יד לגניבה, עשית זאת כדי למצוא חן ולהיות בסדר, אבל יש המון דברים שאפשר לעשות כדי להתחבר עם ילדים בלי לתת יד למעשים רעים'.


אתם צריכים להגיד לו שתגיבו למעשיו רק אחרי שתירגעו. צילום: אינג' אימג'


הוריו של נכדך צריכים להסביר לבנם שהמעשה שלו גרם לנזק כספי גדול ושעליו לשאת בתוצאות ולשלם על הנזק בכספו. שיאמרו שהם חישבו את עלות הנזק, והעלות של מסך מחשב חדש, צעצועים וכו' היא בערך 1,400 שקל - סכום שהוא יצטרך לשלם בעצמו (צריך לנקוב בסכום שיישמע אמיתי, שהילד לא יידע שעושים לו הקלות). את הכסף הוא יכול להחזיר באמצעות עבודות בית.

אם יש לו קופה שייתן לכם את הכסף שהצליח לחסוך, ואם הוא אמור לקבל כסף ליום ההולדת שייתן גם אותו - הכל כדי להחזיר את 'החוב'. לא עושים מזה דרמה ולא משפילים את הילד, אבל נותנים לו להרגיש מה התוצאה של מעשה כזה נורא. זה הדבר שיגרום לו לא לעשות את זה שוב לעולם משום שאין פה סתם עונש וכעס, יש כאן למידה".

יש לי ילד בן 3.5, ולפני יומיים נולדה לי תינוקת. בני הבכור מתעקש לקרוא לילדה בשם מסוים, ואשתי פחות מעוניינת בשם הזה ורוצה לקרוא לילדה בשם אחר.

אני חושש שאם לא נקרא לילדה בשם שבני בחר, זה ישפיע על היחס שלו לתינוקת. האם כדאי להסכים לשם שבני הציע ולהתעקש מול אשתי?

"התשובה היא לא. אתה לא תיתן לבנך לקבוע איך יקראו לאחותו, אלא אם כן אתה אוהב את אותו שם. אתה ואשתך הם אלו שיקבעו איך לקרוא לילדיכם - נקודה. אל דאגה, זה לא ישפיע על היחס של בנכם לאחותו, ואם כן - זה ישפיע עליו רק באופן זמני והוא ישכח את זה עוד ארבעה חודשים.

תגיד לבנך: 'מתוק שלי, אני יודע שאתה נורא רוצה לבחור שם לתינוקת אבל אמא ואני בחרנו שם אחר וזה יהיה השם שלה. כשאתה תהיה גדול ותהיה אבא, תוכל לקרוא לבתך בשם שרצית, ואז לאמא ולי תהיה נכדה שקוראים לה בשם הזה'.

בזה תם הדיון. כל מה שיקרה לו מול אחותו זה לא בגלל שבחרתם לה שם אחר, זה יקרה לו מעצם היותה, בגלל שהוא יצטרך ללמוד להכניס אותה לחייו ובגלל שהוא יקנא בה בשלב מסוים, וזה דבר טבעי. יש מקומות שבהם אתה לא נכנע לרצון הילד גם אם הוא נורא רוצה ומאוד 'בא לו'.

אתה קובע עליו, זו מהות החינוך ומהות הגבול, וזה המקום שאתה צריך להיות סגור על עצמך. אתם יכולים לשתף את בנכם בהחלטות מסוימות, אבל יש דברים שהם סגורים מאוד מבחינת השליטה של הילד".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".