"המותג ירושלים חזק מהמותג ישראל. לכן צריך לשים את ירושלים במרכז", אמר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בדיון שנערך בשדולת התיירות של הכנסת במהלך מבצע צוק איתן. "כל המשבר האחרון כמעט לא ראיתם את ירושלים בכותרות. אני מאמין שירושלים וישראל תצאנה מחוזקות מהמשבר הזה".
למרות האופטימיות של ראש העיר, ואף שהיא אכן כמעט לא הייתה בטווח טילי חמאס במהלך הלחימה בעזה, גם ירושלים ספגה מכה קשה בתיירות הנכנסת בעקבות המבצע. נכון, ישראלים נוטים לשכוח מהר, ולחזור לשגרה אפילו מהר יותר, אבל בזמן שירושלים עוד לא סיימה ללקק את פצעי מבצע צוק איתן, נפלו עליה בשבועות האחרונים מה שנראה כסימנים ראשונים של אינתיפאדה.
רחובות זועמים, פיגועי דריסה ומתיחות שיא בהר הבית. עכשיו העיר המובילה בתיירות בישראל מגלה שהתיירים לא ממש באים בהמוניהם. "חודשים יולי ואוגוסט היו נוראים מכיוון שלא הייתה תיירות פנים", מספר השף אסף גרניט, בעליה של המסעדה המצליחה והמדוברת "מחניודה", שנמצאת, כפי שמרמז שמה, סמוך לשוק מחנה יהודה בבירה.
"המצב התחיל להתעורר לקראת אוקטובר ונובמבר, אלה חודשי סוף השנה שבהם באים המון תיירים, ולכן ההאטה כעת מורגשת, בטח בעיר שבה המסעדנות נשענת על תיירות. אני לא חושש, כי אנחנו עובדים קשה כדי לעמוד בזה, אבל לא קל לבשל, לשמח ולארח אנשים כשאתה כל הזמן מתמודד עם הדברים האלה".
לא התרגלתם כבר למצבים כאלה?
"הבחירה שלנו בירושלים היא סנטימנטלית ורגשית. אנחנו אוהבים ומאמינים בעיר. כשאתה גדל כאן, אתה כל כך רגיל, וזה מה שעושה את השפים והמסעדנים הירושלמים ליותר טובים, כי הם יודעים להתמודד עם חוסר היציבות. אבל זמני ההתאוששות מאירועים טראומטיים הם היום ארוכים יותר כי אנשים התייאשו. אחרי צוק איתן נראה לי שאיבדו תקווה שאי פעם ייגמר הסיפור".
גם הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים אילנית מלכיאור מסרבת להיכנס למרה שחורה. "היו לי לא מעט שיחות עם אנשים מהתחום", היא מספרת, "עובדה, הם ממשיכים לעשות עסקים. אומרים 'ידענו עליות, ידענו ירידות'. זמני ההתאוששות בשנים האחרונות הוכיחו דווקא שהם יותר קצרים. אלה לא שנות האינתיפאדה שהייתה בהן התרסקות. אף אחד לא מדבר היום על מחיקת הענף. ראש העיר אמר 'מורידים טיפה את הראש, כי יש גלים'".
גלים מאוד גבוהים. לא מזמן הייתה כאן מלחמה.
"בדיעבד, בצוק איתן הייתה ירידה קטנה ממה שהענף חזה - ירידה של 20% . כאיש עסקים שמצפה להכנסות וקיבל פחות, זו פגיעה, אבל עדיין לא מדובר בהתמוטטות".
עיר של סולידריות
מתחם התחנה הראשונה בירושלים, שנפתח לקהל לפני כשנה וחצי, אמור היה להיות אחד האמצעים מושכי הקהל שנועדו להפוך את ירושלים למסבירת פנים לתיירים הישראלים ולאלה שבאים מבחוץ. המתחם כולל מסעדות, בתי קפה וחנויות, וגם שם לא קל.
"יש סוג של ירידה בכמות הבאים", מספר אריאל זכאל, מבעלי מסעדת "ששון ושמחה", שחוגגת עכשיו שנה במתחם, "הסיבה מורכבת משלושה דברים: מזג האוויר, מה שקורה מסביב והירידה של אחרי החגים. אני מאמין שלהתלקחות באזור יש השפעה, מה גם שירושלים היא עיר של סולידריות. גם מה שלא קורה פה - אוטומטית משאיר את הקהל בבית".
זה משהו חדש?
"אני זוכר שבתור חייל, בתקופת הפיגועים היינו יוצאים הרבה יותר גם אם משהו קרה בעיר. לא הייתה כניעה לטרור. היום זה בולט. כל אירוע מוריד את מצב הרוח. יותר אנשים מעדיפים להישאר בין ארבעת קירות ביתם".
לפני כשבועיים הודיעו מספר בתי ספר בתל אביב על ביטול טיולים לירושלים בעקבות המצב, ומדריך הטיולים הוותיק דביר סורמלו מודה שגם הוא חש שקבוצות מעט חוששות להגיע לסיורים בעיר. "באינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים עבדתי כרכז טיולים של גוף מוביל בעיר", הוא מספר, "אני יכול לומר שהפכתי למומחה הגדול בארץ לביטול טיולים. לא רואים את זה עלי, אבל היו שנות רעב בירושלים. היו רגעים שהייתי אומר לעצמי 'אני יורד העירה' והצל שלי אמר 'תסתדר בלעדי'.
אני מקווה שאנחנו לא מתקרבים לאותה תקופה, אבל לפחות בשבועות האחרונים, הנושא חוזר וצף. קבוצות מתקשרות ושואלות 'בטוח, מסוכן?' התשובה המרכזית שלי מורכבת משני חלקים שלא באמת השתנה המון ומה שכן השתנה הוא שהתקשורת החלה לדבר על המהומות של בני דודנו באזורים הערביים בעיר, אזורים לא מתוירים".
סורמלו מגיע ממשפחה מיוחסת: את סבו אברהם ג'נאשווילי כולם הכירו כסורמלו הגדול, ואת סיפוריו הפיקנטיים היו מספרים בתוכניותיהם דן בןאמוץ ויוסי בנאי. גם על הנכד רואים שהוא יודע לספר סיפורים.
"יש פחות ביטולים, צמצום של הזמנות קדימה", הוא מעדכן, "לפעמים אתה מסתכל ואומר - לא יכול להיות שניצחנו כמה מלחמות בדרך לכאן. זה לא סביר שאתה מדבר על עם כל כך פחדן, אבל אתה בסוף מבין. אנשים באים לבלות וליהנות ולא רוצים להיקלע בטעות לאיזה פיגוע. כששואלים 'יהיה בסדר?' אני עונה שבקורס לנבואה הייתי ונכשלתי. לא יכול להבטיח, אבל גם לא יכול להבטיח מה יקרה מחר בתל אביב"
אף שכשצופים במהדורות החדשות או קוראים את הכותרות בעיתונים נדמה לעתים שירושלים בוערת, לא תמיד משהו שקורה בצד אחד של העיר משפיעה על שכונות אחרות, בטח אם זה קורה בשועפאט, בסילוואן או בהר הבית.
"ביום שישי בצהריים לא הייתי מכניס קבוצת מטיילים לרובע המוסלמי", מודה סורמלו, "אבל צריך לזכור שזו עיר גדולה. רובנו יודע שמשהו קרה רק אחרי שהוא פתח עיתון למחרת בבוקר. פסיכולוגיה היא חלק מהעניין. אסור שיפסיקו לטייל כאן. זה הרבה מעבר לעבודה שלי ולביטול טיול שנתי של בית הספר".
מלונות היוקרה בדרך?
איך ייראה העתיד הקרוב? זה תלוי כמובן בחדשות ובשאלה אם המצב יירגע או יחמיר. וזה תלוי כמובן גם את מי שואלים. בשבוע שעבר נערכה בלונדון תערוכת התיירות הגדולה בעולם. גם ישראל שלחה משלחת, שבראשהעמד שר התיירות עוזי לנדאו, ואנשיה ניסו לעניין את העולם בחופשה בישראל.
"לא ראינו התנפלות על ישראל", מגלה מנכ"ל התאחדות המלונות בירושלים אריה זומר, "הביתן שלנו לא היה עמוס באנשי מקצוע שבאו להתעניין. אם המצב הנוכחי יימשך - לא יהיה טוב. ממוצע תפוסת החדרים בבתי המלון בשנה נורמלית עומד על 67%, כרגע הוא נמוך, בסביבות 40% . כשנגמר מבצע צוק איתן היינו אמורים להירגע איזה חודש ולהתחיל לחזור לנתונים רגילים, זה לא קורה. לפחות עד סוף פברואר, תחילת מרץ, המצב לא מזהיר".
מנגד מלכיאור מתארת תמונת מצב מעט שונה: "ישבו איתי ביריד בלונדון חמישה סוכנים מגרמניה, ספרד ואנגליה, ולא עלתה כלל השאלה הביטחונית. הם לא אמרו 'בואי נחכה עם ההסכמים עד שיירגע המצב'. הם אמרו, 'בואי נסגור עכשיו את העסקה', וזה כולל חברה גדולה בגרמניה שהולכת על קמפיין מאוד משמעותי לשיווק ירושלים בטלוויזיה".
יכול להיות שהם לא יודעים מה קורה כאן?
"לדעתי יש סוג של בגרות. מיום שהעולם חווה את 11 בספטמבר, הוא קצת יודע להעריך את המצב. יש אבולה ויש דאע"ש. אם פעם הייתה נטייה לשייך את הטרור למקום אחד ולאזור של המזרח התיכון, אז אתה הולך היום בלונדון ואתה בלב אוכלוסייה מוסלמית. להגיד שלא הייתה האטה בתיירות מאז מבצע צוק איתן? בטח שהייתה. להגיד שאנחנו יודעים לנתח את המצב? לא יכולים".
מלכיאור שואבת עידוד מכנס יזמים ומלונאים שנערך לאחרונה בירושלים, ובו הביעו חלק ניכר מהמשתתפים את כוונתם להקים בתי מלון בעיר בעתיד הנראה לעין. רשתות בינלאומיות מובילות, ובהן איביס, ארבע העונות ומריוט, הביעו התעניינות בהקמת בתי מלון בעיר, בסדר גודל של 5,000 חדרים. "באים אנשים מעולם המלונאות או חבר'ה יוצאי צבא", מספרת מלכיאור, "וכולם רוצים להיות בעסק. מאז הכנס יש לי שלוש בקשות להקמת אכסניה בעיר".