מחלוקת שחייבים לפתור

אין זו הפעם הראשונה שבה קיימים אי־הסכמות וויכוחים בין גופי המחקר השונים בתוך קהילת המודיעין. חלק מלקחי הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים ייצרו את הפרוליפרציה המודיעינית המאפשרת לגופי המחקר השונים להתעמת ביניהם על הערכת המודיעין המבוססת על אותן ידיעות מודיעין. הכלי הזה, שהוא בבחינת קנאת סופרים, הוא מרכיב חשוב מאוד במניעת בניית קונספציה מודיעינית והפתעה נוסח מלחמת יום הכיפורים.

במהלך שירותי הארוך נכחתי בלא מעט ויכוחים בין גופי מחקר והערכה שונים, הנפוצים שבהם נוגעים להערכה לפני הוצאה לפועל של מבצע סיכול. המידע שמגיע לגופי ההערכה זהה, ובכל זאת הוויכוח הוא על ההערכה שבונה את תמונת המודיעין. המפקד שמקבל את ההערכות השונות חייב להיות קשוב להן, ולעתים מזומנות הנושא מסוכם על שולחנו של הרמטכ"ל. כאשר התהליך נעשה נכון וקיימת שקיפות בין הגופים, דהיינו כל הצדדים רואים את אותו החומר, הדיון הוא חיובי ויאפשר לקברניט, המקבל את ההחלטה, לראות את כלל התמונה המודיעינית להחליט נכון.

במבצע צוק איתן העביר השב"כ בינואר מידע ראשוני שלפיו בחמאס נערכים לעימות בקיץ. מאחר שהמידע היה ראשוני, אני מניח שניתנה הנחיה להמשך מעקב. זהו בדרך כלל מידע שאינו מספיק להתרעה מודיעינית. באפריל, כשגברו הידיעות כתוצאה מהמעקב, הוחלט על דריכת המערכת המבצעית והכנתה לעימות. נדמה שעל תמונה זו אין כמעט חולק, ובכל זאת מאיפה נולדה המחלוקת? 

בימים אלה - בשקט יחסי - מבצעים ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומבקר המדינה חקירה של מבצע צוק איתן. גופי הביטחון השונים מתייצבים בפני הוועדה ומציגים את גרסתם. נראה כי אין תמימות דעים בין הגופים אשר לתמונת המודיעין ותמונת המלחמה ותוצאותיה, וכל צד מנסה לסיים את החקירה ללא הערות מהותיות, ומכאן המתיחות הרבה בין הארגונים. כאשר מערכת היחסים טעונה ממילא מאירועי עבר וקיים חוסר אמון בין ראשי הארגונים, פורצת סערה בעוצמה רבה וחושפת את מערכת היחסים הבעייתית.

מערכת היחסים בין השב"כ לצה"ל חשובה מאין כמותה למלחמתה של ישראל בטרור הרצחני. ההתקוטטות האחרונה בין ראשי הארגונים שפרצה לתקשורת חושפת מערכת יחסים בעייתית בין הארגונים שלא החלה בתוכנית "עובדה". היחסים העכורים נמשכים זה זמן רב. מערכת היחסים בין ראשי הארגונים אמ"ן-שב"כ־מוסד היא קריטית לבניין כוחה המודיעיני והמבצעי של מדינת ישראל. אנו כציבור זכאים לדרוש את תקינות מערכת היחסים הבין־ארגונית לנוכח חשיבותה ולוודא שהיא מפוקחת כראוי כדי להבטיח את ביטחון המדינה ואזרחיה.

הכותב הוא אלוף במיל ‘, לשעבר מפקד חיל הים