שעת צהריים מוקדמת של יום חמישי בעיר פריז. מבחינת עוברי האורח זה עוד יום בשבוע, מבחינתנו זהו היום המכריע – יום הדין. עשרים וארבע שעות לפני כן, התאספנו בשדה התעופה בן גוריון דרוכים למשימה, כשהמטרה שהובילה את המאבק ניצבת ברורה מתמיד אל מול עיננו – צדק בשביל לי. 



אנחנו עומדים מחוץ לבית המשפט Palais de Justice ומחזיקים שלטים שקוראים לצדק בשביל לי, גם בעברית וגם בצרפתית. עוברי אורח נעצרים ומתעניינים, מביעים תמיכה, לוקחים פלייר מלווה בפרח. הצלמים מצלמים ללא הרף, אותנו ואת הרגע ההיסטורי הזה. אבל אותו רגע מחזיר אותי שלוש שנים אחורה, לנקודת ההתחלה. אז עמדנו בטיילת של תל אביב, מול שגרירות צרפת, כואבים ונחושים. לבשנו חולצות עם דמותה של לי והנפנו שלטים שקוראים לצדק בשבילה, אלה אותם השלטים בדיוק שמונפים מול היכל הצדק הפריזאי. סגירת מעגל סמלית. 
 
תמיד האמנתי שהשניים שדרסו את לי ישפטו, אבל לא ידעתי איך הרגע הזה ירגיש. אנחנו יושבים דרוכים על ספסל העץ של אולם בית המשפט, שומעים את הדברים, הנאמרים בצרפתית, ומקשיבים למתרגמים המקצועיים שסייעו לנו. את הטון של הדברים ואת שפת הגוף של הדורסים אפשר להבין גם ללא תרגום. 

השעות עוברות והמשפט מתקדם. השופטים שואלים שאלות, אחד מהדורסים מדבר ואז השני. צמרמורת בכל הגוף. הפסקה ראשונה, במהלכה הם יושבים באולם, מולנו, אזוקים.

לאחר מכן השופטים ממשיכים עם שאלות נוקבות, התשובות שלהם משתנות בהתאם לשאלה. התחושות לא פשוטות, הן ממשיכות להתערבל עם הישמע העדויות החשובות והמרגשות של קייט ואיציק, חבריה של לי, ושל רועי, בן זוגה לשעבר. 
 
השופטים ממשיכים עם שאלות נוקבות ויוצאים לעוד הפסקה, שאחריה הדיון הופסק בעקבות תקיפה של עורך הדין של קלוד חייט. הוא ימשיך ביום רביעי הקרוב (3.12). העובדות נאמרו, העדויות ניתנו ורק נותר להמתין להחלטת השופטים. עוד קצת ואמת חדשה תאפוף את סיפור דריסתה של לי, כי צדק בשביל לי הוא צדק בשביל כולנו, כחברה.
 
הכותבת חברה בעמותת "צדק בשבילי"