ההודעה המרעישה בשבוע שעבר על פיזור הכנסת וקיום בחירות הצליחה להוריד את ירושלים מהכותרות. אלא שלמרות דיווחים מהשטח, כולל מהמשטרה, על רגיעה יחסית שחלה במצב, שורת אירועים שהתרחשו בשבוע האחרון, ולא זכו לסיקור תקשורתי מספק, עלולה להוכיח כי השטח עדיין נפיץ.



לאחר הצתת בית הספר הדו־לשוני לפני כשבוע, ביום שני האחרון עוכבו לחקירה שני נערים בני 14 שתלו שלטים מנייר על קיר בית הספר הדו־לשוני, ובהם נכתב "כהנא צדק" ו"ערבים הם סרטן". מאבטח בית הספר ראה את השניים בפעולתם והזעיק את השוטרים שעיכבו אותם לחקירה. האירוע הזה התרחש פחות מ־48 שעות אחרי שבית הספר הוצת. כמו כן, לטענת ארגון "חננו", בתחילת השבוע שעבר ניסה יהודי כבן 30 בהר הבית "להפסיק משחק כדורגל של ערבים על ההר" ונעצר.
 
המתיחות בעיר ממשיכה להתנקז לתחבורה הציבורית, כאשר ביום שני שעבר הותקף נהג מונית ערבי באמצעות גז פלפל במרכז העיר. הנהג, מוחמד שליילה, תושב שייח ג'ראח בן 53, נפגע והובל לקבלת טיפול רפואי בבית החולים שערי צדק. המשטרה פתחה בסריקות אחרי החשוד. כמו כן, ביום שלישי שעבר הושלך בקבוק תבערה לעבר אוטובוס אגד שעשה את דרכו לכותל המערבי. במזל רב לא היו נפגעים. "אנו מתייחסים לזה מאוד בחומרה ומפעילים הרבה מודיעין כדי להגיע אל המבצעים", אומר גורם במשטרת ירושלים. "בסופו של דבר נגיע למי שעשה זאת ונעצור אותו". 
 

בינתיים, עשרות נהגי אגד ערבים בעיר שובתים זה השבוע השלישי ברציפות, מאז שנמצאה גופתו של הנהג יוסוף חסן א־רמוני תלויה בתוך אוטובוס. ביום חמישי בבוקר יודו אבנים לעבר מכוניות חולפות בכביש 20 שבצפון ירושלים. לא היו נפגעים, אך ארבע מכוניות ניזוקו. תושב בית חנינא נעצר בחשד ליידוי האבנים. 
 
בעקבות ההתפתחויות האחרונות התקיים ביום שני שעבר התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא "הסלמת האלימות כלפי נהגים יהודים וערבים בתחבורה הציבורית באזורי עימות, בעיקר ירושלים". "בשבוע שעבר חייל סירב להציג בפני תעודת חוגר", סיפר בוועדה עמר אבן סמאן, נהג אגד. "הוא אמר לי: 'אני אקרע לך את הצורה, עוד ניפגש'. התקשרתי למשטרה ואמרו לי שאין מה לעשות".

"זורקים עלינו אבנים ופחיות, בעיקר בוואדי ג'וז ובעיסאוויה", תיאר מצדו הנהג יניב זעפרני בוועדה. "לא כל האוטובוסים ממוגנים והנהג יכול לאבד שליטה. זה ייגמר באסון". הממונה על איגוד התחבורה בהסתדרות, רועי בליטנטל, סיפר בדיון כי 60 נהגים נעלמו ולא מופיעים לעבודה ועוד 40 התפטרו מתפקידם. "הם מעדיפים לא להתפרנס, העיקר לא לעלות בחזרה להגה בגלל הפגיעה בביטחונם האישי", אמר.
 
"השוטרים מדווחים על ירידה יחסית ביידויי האבנים ובקבוקי התבערה", אמר מפכ"ל המשטרה רב ניצב יוחנן דנינו בסיור שערך בבירה בשבוע שעבר. "מצד שני המצב מאוד רגיש ומאוד מתוח וכל פיגוע מכל סוג יכול להחזיר אותנו לאחור".
 
"מבצע 'שומרי החומות' יימשך", הוסיף דנינו כשביקר בשכונת ראס אל־עמוד. "לא נפסיק אותו עד שנראה שרמת הביטחון שאליה אנחנו שואפים תגיע לירושלים. לא קבענו דדליין. נמשיך במבצע עד שנרגיש שהשקט והביטחון חזרו לירושלים". הוא התייחס אף להר הבית ואמר:  "זו הפעם השלישית ברצף שאנו מצליחים לשמור על שגרה רגועה בהר הבית ביום שישי. יש לכך השלכות על המצב בכלל, לא רק בירושלים. 
 
"כולנו בלי יוצא מן הכלל צריכים להתקומם נגד התופעות האלה", התייחס דנינו להצתת בית הספר הדו־לשוני במוצאי שבת ואמר כי "צריך להילחם בהם בחורמה, לכולנו יש עניין להחזיר את השקט והביטחון לירושלים". 

"מציאות מורכבת"


בתחילת השבוע שעבר הסירה המשטרה את הבטונדות שהוצבו בכניסה לכפר צור באחר ושימשו למעשה מחסום משטרתי. אלה הוצבו לפני כמה שבועות בשכונות ובכפרים רבים במזרח העיר, אך סיכום של המשטרה עם מנהיגים בכפר, שהתחייבו לדאוג לשקט, הוביל להסרתן. בינתיים ההתחייבות עומדת במבחן המציאות. כך אירע גם בעיסאוויה, שם הוסרו הבטונדות לפני כשבוע וחצי. "זה עובד", אומר גורם במשטרת המחוז. "אנחנו עושים הרבה מאוד הידברות עם גורמים שונים בשכונות מזרח העיר", הוא מספר," גם עם ההנהגה המקומית בכל שכונה ועם גורמים נוספים". כך למשל, בימים האחרונים קיימו בכירים במשטרת המחוז מפגש עם מנהלי בתי ספר מג'בל מוכבר ומשכונות נוספות. 
 
"עד לפני שבועיים־שלוש חטפנו יומיום אבנים על הרכבת הקלה. לשמחתנו, בשבועות האחרונים מרגישים את הפעילות של השוטרים", אומר אייל מנדלסון, סגן יו"ר המנהל הקהילתי בשכונת פסגת זאב. "אבל גם השקט היחסי בפסגת זאב הוא מציאות ביטחונית מורכבת. "אתמול בבוקר התעוררנו עם גדוד מג"ב שמסתובב בשכונה. התברר שהם בדרך לליווי הריסות במחנה הפליטים הסמוך שועפאט", הוא מספר. 
 
במהלך השבוע שעבר אף נזרקו אבנים לעבר חטיבת הביניים על שם טדי קולק שבשכונה. התלמידים הסתגרו בתוך בית הספר כשכוחות של שוטרי מג"ב התעמתו עם מיידי האבנים, אבל בשכונה למודת החיכוכים מסרבים להתרגש מהאירוע. "בית הספר עצמו קיים פעולות וועד ההורים התכנס, אבל זה לא פגע באווירה בשכונה", מבהיר אודי רמבח, יו"ר המנהל הקהילתי בפסגת זאב.
 
"האווירה בשכונה היא כמו בכל ירושלים", מוסיף רמבח, "אירועי פח"ע לא היו אצלנו, אבל יש יותר תחושה של דברים שנעשים. יש ביטחון ויש תחושת ביטחון. בשביל ביטחון צריך צבא ומשטרה. בשביל תחושת ביטחון צריך שאנשים ידעו שהדברים האלו נעשים, והם נעשים. יש יותר סיורים ומעצרים ובלונים באוויר. מאז שראש העירייה הכריז על מבצע הסיור העירוני, מספר לא מועט של תושבים הצטרפו למשמר האזרחי. אנחנו כמנהיגי השכונה משתדלים להיות שותפים לזה, וזה גם מוסיף לתחושת הביטחון לתושבים, שאפילו חוזרים לנסוע ברכבת".


 
להבדיל מהמשטרה, המנהיגות האזרחית היהודית אינה ממהרת להידבר עם המנהיגות הערבית. לפני ימים ספורים התכנסו יושבי ראש המינהלים הקהילתיים של שכונות התפר היהודיות בירושלים. כמה מהם ניסו להתניע מהלך של הידברות עם ראשי השכונות הערביות. רמבח אומר כי אצלם בשכונה "לא יזמנו הידברות למרות שבית חנינא ואנחנו שייכים לאותו הרובע, כי כל אחד עוסק בדשא שלו. לעומת זאת, ישבו איתי מנהיגים ממחנה הפליטים שועפאט וביקשו שננסה יחד איתם לדאוג לפעילות אינטנסיבית יותר של כוחות הביטחון בתוך המחנה, כי האנשים שם מפחדים על הילדים. מסתובב שם נשק חופשי". 
 
נמצאים בכל מקום
 
"אצלנו בשכונה שקט ורגוע יחסית, ואפילו השכנים מפסגת זאב ונוה יעקב חזרו לעשות קניות בחנויות שלנו", מספר חוסם וותד, מנהל המתנ"ס בבית חנינא ודמות מוכרת במזרח העיר. "מסביב אתה שומע ורואה שיש לחצים ויש בעיות. אתמול הרסו 20 חנויות במחנה הפליטים שועפאט, והיו שם מראות מאוד קשים". האם המצב בדרך לרגיעה? וותד אומר כי "רק אם תהיה רגיעה באל־אקצא. זו הסיבה המרכזית למתיחות, ואם ירגיעו אותה אפשר להציל את המצב". 
 
מה הייתה ההשפעה של הגברת הפעילות המשטרתית?
"זה גורם עוד יותר למרמור, תסכול וכעסים. זו לא הדרך". 
"בשבועיים האחרונים אנו רואים ירידה משמעותית בהפרות הסדר, אם כי יש את האירועים הספורדיים, אבן פה אבן שם", אומר דובר משטרת ירושלים סנ"צ אסי אהרוני. הסיבות לכך, לדבריו, הן "הכמות האדירה של השוטרים שנמצאת בירושלים, איפה שאתה הולך אתה רואה אותם. יש פעילות גלויה וסמויה ומגוון אמצעים טכנולוגיים, כמו בלוני התצפית". 
 
לפי אהרוני, מספר המעצרים הגדול שביצעה המשטרה בחודשים האחרונים משפיע אף הוא. "אנחנו עם למעלה מאלף מפרי סדר עצורים ו־300 כתבי אישום שהוגשו. זה עושה את שלו. המתפרעים מבינים שגם אם לא תופסים אותם על חם, אחר כך מגיעים ומוציאים אותם מהמיטה. הפרות הסדר הגדולות שראינו ביולי־אוגוסט כבר אינן, ברכבת הקלה כבר ימים ארוכים שהממוצע הוא אבן בשבוע על 300 רכבות שחולפות מדי יום בציר. שוטרים עולים לרכבת כדי לתת ביטחון לנוסעים ויש פעילות גלויה על הציר עצמו ויחידות מיוחדות סביב הציר". לדברי אהרוני, "יש מעצרים של אנשים שאנו מזהים אותם כמובילים בתחום הפרות הסדר, ומעצרם הוריד משמעותית את הפרות הסדר". 
 
אלא שלמרות האופטימיות היחסית שמביעים במשטרה, פרופ' משה מעוז מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית חושב שהמצב הנפיץ רחוק מרגיעה. "מה שקורה במזרח העיר זו התפרצות של צעירים, ואני חושב שזה יימשך. אצלנו אומרים: לא הולך בכוח, נפעיל יותר כוח. נביא עוד פלוגות מג"ב, אבל זה לא עוזר. ישראל בשבועיים האחרונים לא הטילה הגבלות על התפילה בהר הבית והכל עבר בשלום. לא צריך כוח, צריך שכל. 
 
"המניעים החברתיים־כלכליים והמדיניים הם שיוצרים את האלימות", מסביר מעוז. "מבחינתם, הם מחוללים את הדברים בגלל ההזנחה בעיר המזרחית. 35 אחוז מאוכלוסיית ירושלים מקבלים עשרה אחוז מהתקציב. מעבר לזה, יש במזרח העיר תחושה, מוצדקת או לא, שהקנאים אצלנו רוצים להרוס את אל־אקצא. זה עניין לא חדש, זה כבר מ־67'", מבהיר מעוז שטוען שהסכסוך הופך לדתי יותר ולאומי פחות. "אני קורא לזה התעצמות של אנטישמיות מוסלמית והתפתחות של אסלאמופוביה יהודית. זה מעבר לסכסוך הלאומי, זה כבר משהו דתי, וזו הבעיה".