להכיר את התורה, ולו כדי לא להיתפס בבורות מחפירה

די הרי בהצצה אחת של מוסכניק מנוסה בי ובשכמותי כדי להבין שמבחינתי קרבורטור ואלטרנטור הם תאומים סינים זהים. לא משנה כמה אנסה להיראות מבין ומעודכן, שנינו יודעים שמהרגע שמכסה המנוע מורם המוסכניק יכול לומר כל מה שהוא מעלה בדעתו גם אם מדובר בהמצאת מושגים ורכיבים שכלל לא קיימים. אין לי שום דרך להתגונן, בנושא הזה אני באמת בור גמור. ואם יש דבר שאני שונא הוא לחוש בור ועם הארץ.

מה שמוזר הוא שפעמים רבות מזדמן לי לחוות את החוויה הזו, אבל בכיוון ההפוך. לא פעם, כאשר אני דורש בבית הכנסת או כאשר אני משוחח עם שכן ומכר שאינו דתי, אני נאלץ לגייס את כל כוח הרצון שבי כדי לבלום את הדחף הספונטני למכור לוקשים תורניים, ולהמציא, סתם כך בשביל הצחוק, מושגים והלכות שלא היו ולא נבראו. בינינו, מי יקום ויגיד לי שאין דבר כזה? מישהו בכלל יודע? 


דווקא בימינו חווה התורה רנסנס של ממש. בעיתונים יש מדורי פרשת השבוע, ובתוכניות רדיו וטלוויזיה יש פינות העוסקות בנושא. רוב האנשים שאני מכיר, דתיים ושאינם, משתתפים באופן קבוע בשיעור תורה כזה או אחר. אבל בסופו של דבר, רוב הלימוד מתחיל ונגמר בפרשת השבוע ואולי בעוד כמה נושאים רלוונטיים. לידיעתכם, זה בקושי אחוז אחד מתוך אוקיינוס התורה.

התורה מורכבת מ-613 מצוות. כמה מתוכן אנו בכלל מכירים? נכון שמצוות רבות אינן ניתנות לקיום בימינו, אך הן עדיין חלק מן התורה. ובאותה מידה שכל אדם מן היישוב חש חובה קדושה לקרוא את אחרון טורי הפרשנות הפוליטית העכשווית למרות עיסוקם בנושאים שבעצם אינם מעשיים כלל עבורו, כך כל אדם המגדיר את את עצמו יהודי חייב לדעת, לפחות בגדול, מה כלול בהגדרה זו, מה מכילה התורה היהודית, באילו מצוות ובאילו נושאים היא עוסקת ובאילו הלכות. ולו כדי לא להיתפס בבורות מחפירה.

איך ניתן לבצע זאת? בדיוק על הבעיה הזו חשב לפני כ-800 שנה יהודי צעיר בשם רבי משה בין מימון, המוכר לנו יותר בכינויו הרמב"ם, ולשם כך שינס מותניו וכתב את החיבור “משנה תורה", סדרת ספרים מדהימה בבהירותה ובסדר הפנימי שבה, המקיפה ומסכמת את כל התורה כולה. כך שכל מי שקוראולומד חיבור זה בוודאות לומד ויודע את התורה כולה.

זה עדיין פרויקט לא פשוט שכן החיבור הזה מורכב מ-14 כרכים המכילים 1,000 פרקים, אבל זה כבר קל הרבה יותר. הרבי מליובאוויטש, שמאוד רצה שכל יהודי יידע את כל התורה, ייסד ותיקן מחזור לימוד יומי, במסגרתו לומדים בסדר עקבי וקבוע פרק אחד מפרקי הרמב"ם בכל יום, כך שבמשך פחות משלוש שנים ניתן לסיים את החיבור כולו ולדעת את התורה כולה.

בימים אלו ממש מתחיל מחדש מחזור לימוד כזה, אז אם אתם לא רוצים להרגיש מול הרב כמו שאני מרגיש מול המוסכניק שלי, כדאי לכם להצטרף למחזור הלימוד החדש. מקלידים בגוגל “הרמב"ם היומי", מוצאים רבע שעה פנויה ביום ומתחילים ללמוד פרק אחד ליום. בעוד שלוש שנים תודו לי על כך.