לפני כשבועיים פורסמו ממצאיו של סקר מקיף שנערך על ידי מרכז בגין סאדאת (בס“א) ושנושאו: "ישראל- ארה"ב". שאלה מספר 22 נוסחה כך: ”איך היית מתאר/ת את מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו כלפי ארה“ב בסולם של 5=טובה מאוד עד 1=רעה מאוד?“ המשיבים לא היו נדיבים במיוחד כלפי נתניהו וממשלתו: למעלה משליש מהם - %36 - אמרו שהמדיניות ”רעה“ או ”רעה מאוד“ ועוד 21% אמרו שהיא ”ניטרלית“. כלומר רק מיעוט (43%) סבור שלממשלת ישראל מדיניות שניתן לכנות אותה ”טובה“ ביחסה למעצמה הידידותית המגוננת עליה.
אומנם אפשר לקרוא את הנתונים גם הפוך: רק מיעוט, כשליש, סבור שלממשלת ישראל מדיניות ”רעה“ ביחסה לארה“ב. ובמילים אחרות: רוב הישראלים סבורים שאם יש משבר ביחסים בין המדינות, האשמה העיקרית בו אינה ישראל. זה לא מפתיע. רק שליש מהישראלים, לפי הסקר הזה, מגדירים את ”עמדת נשיא ארה“ב ברק אובמה כלפי ישראל“ כחיובית או חיובית מאוד (ביחד: 37%).
מצד אחד נחשפת תלותה הרבה, המוגזמת, של ישראל באמריקאים. מצד שני נחשפת עמדתו של ציבור שלא בדיוק מצליח לזהות איך ולמה התקלקלו היחסים עם ממשל אובמה. האם נשיא לעומתי וממשל לעומתי הם האחראים לקושי לנהל מערכת יחסים תקינה – או שמא מדובר במשהו שעושה ממשלת ישראל?