כך השתנו פניה של סין תחת שלטונו של הנשיא שי ג'ינפינג

בארה"ב כמובן, פתחו אמצעי התקשורת את מערכת הבחירות לנשיאות 2016 ועסקו בהערכות לא מעודדות לצפוי לנשיא ברק אובמה בשנתיים הבאות מול רוב רפובליקני לא אוהד בסנאט ובקונגרס.

ואולם, בקרב שגרירים ודיפלומטים בכירים בניו יורק, שחזרו מחופשת החגים, הנושא החם המרכזי והמדובר בהערכות והצפיות לשנת 2015 הוא מה שמוגדר "השינוי המהפכני" בהתנהלותה של סין בזירה הגלובלית. האיש שמהלכיו האחרונים בתחומים הנוגעים לשלום העולם ובטחונו נבחנים בימים אלה באופן מוקפד על ידי מומחים ליחסי חוץ הוא שי ג'ינפינג, נשיא סין.  

"תתפלא לשמוע", אמר דיפלומט ותיק בניו יורק בשיחה עם עיתונאי, "חלק גדול מתוכן הדו"חות הסמויים ששגרירי ארצות מרכזיות שולחים לבירותיהם עוסק באחרונה בנשיא סין". לדברי הדיפלומט, הדו"חות מתמקדים בניתוחים על המגמות החדשות שנשיא סין מוביל במדיניות החוץ שלו והערכות על המניעים מאחורי מהלכיו והשערות על כוונותיו האמיתיות. 

במטה באו"ם בניו יורק, סין היא נושא החם. צילום: רויטרס 
 

גם בשיחות שלא ליחוס בקרב גורמים מדיניים ודיפלומטיים בניו יורק רווחות התבטאויות מחמיאות כלפי סין שהפכה ל"תלמיד המקשיב" מול רוסיה - "התלמיד הפורע". ההתבטאויות החוזרות ונישנות בשיחות הן: "רוסיה מנודה וסין אהודה. רוסיה מתרחקת מהעולם המערבי וסין מתקרבת. רוסיה צועדת אחורה וסין קדימה. רוסיה מהווה איום וסין הבטחה". 

הסיבה ליחס האוהד כלפי סין היא במידה רבה תוצאה של ההסכם שנחתם בשלהי שנה שעברה בבייג'ין בין שי ג'ינפינג לנשיא ברק אובמה לבלימת פליטות גזי החממה שמפיקות שתי המעצמות. שינויי האקלים ובלימת התחממות מזג האויר הוא אחד מהתחומים היחידים שהאו"ם זוקף לעצמו הישג משמעותי ומתפאר בכך שהצליח לשדרג את סוגיית איכות הסביבה לראש סדר היום הגלובלי. הארגון העולמי רואה בהסכם בין נשיאי שתי המעצמות "הישג היסטורי" שהושג בחלקו הגדול יותר בגין השינוי המשמעותי במדיניות של שי ג'ינפינג מאשר בזכות מאמצים מצד ברק אובמה.

"בכנס לשינויי האקלים שכינס האו"ם בקופנהגן בשנת 2009 התנגדה סין ודחתה על הסף תביעות להפחתת ואפילו להגבלת פליטת גזי החממה. עכשיו הסכים נשיא סין ליוזמה דומה לזאת שהועלתה בבירת דנמרק", אמר בכיר במטה הראשי של האו"ם בניו יורק.

דיפלומטים בניו יורק מציינים כי מאז ביקורו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון בבייג'ין בשנת 1979, שנחשב אירוע מדיני היסטורי שפרץ את הדרך ליחסים דיפלומטיים בין ארה"ב לסין, אף נשיא אמריקאי, דמוקרטי או רפובליקני, לא חזר משיחות עם מנהיגי סין עם חבילת הישגים משמעותיים מרשימים כמו זו שהנשיא ברק אובמה הביא עמו מביקורו האחרון בבייג'ין. 

לא רק מסיבת העתונאים המשותפת שנשיא סין קיים עם נשיא ארה"ב היתה אירוע חריג. אובמה היה הנשיא האמריקאני הראשון, מאז ניקסון, שהוזמן לארוחה אינטימית עם עמיתו הסיני שהתקיימה במעונו הפרטי בבייג'ין. "מי שהפגין תעוזה מדינית היה נשיא סין", אומרים בניו יורק. "מי שהוכיח את עצמו כמנהיג עולמי היה ג'ינפינג".

אפילו הניו יורק טיימס מהלל

"סין נחשבת מעצמה עולמית לא מהיום. אבל עד כה היא התנהגה כנער מגודל, חזק אבל מגושם, גמלוני וכבד תנועה", כתב מט סקיאבנזה, פרשן ב"כריסטיאן סיינס מוניטור", "וההתנהגות הזאת בלטה במיוחד בתחום איכות הסביבה. מסתבר שחל שינוי בלבה של סין שבא לידי ביטוי במיוחד בתחום זה". 

לדברי הפרשן, יש לזכור ש"האופנסיבה הסינית בפיסגה לשיתוף פעולה כלכלי של ארצות אסיה (apec) כללה גם הסכמים נוספים שנחתמו על ידי ג'ינפינג וברק אובמה, בתחום הסחר אשרות  כניסה לארה"ב ועוד".

משקיפים בניו יורק אומרים כי הנשיא שי ג'ינפינג שואף להיות מנהיג גלובלי ולהוכיח זאת בדרך ובאופן שקודמיו בתפקיד לא העזו. הוא מתכונן לממש ולהפגין את מעמדה של סין כמעצמה במעשים, נוכחות פעילה ומעורבות בזירה העולמית. ג'ינפינג גם קיים בבייג'ין פגישת עבודה עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה שנחשב ליריב. דיפלומטים מציינים כי נשיא סין מגלה באחרונה פעילות דיפלומטית גם מול וויטנאם במטרה לשפר את היחסים עם המדינה שהיא יריבה היסטורית של בייג'ין.

"ההתפרצות של הפעילות הדיפלומטית הסינית מבטאת את השאיפה החזקה למרק ולצחצח את התדמית הבינלאומית שלה", אומרת אליזבת אקונומי, מומחית ידועה לסין. לדבריה, ג'ינפינג השתדל מאוד שהפיסגה הכלכלית שהתקיימה בבייג'ין לא תהפך זירה לסכסוכים ואי הסכמות. אבל, להערכתה, זה לא אומר שסין תוותר על האינטרסים הבסיסיים שלה באיזור. סין איננה מוכנה לסגת מדרישתה לריבונות על איי סנקאקו (senkaku) - סלע מחלוקת ישן עם יפן. סין גם סירבה לאחרונה להקל את ההוראות החמורות המוטלות על עתונאי חוץ המוצבים בסין. ובדיוק כאשר פורסם על חתימת ההסכם בין נשיאי סין וארה"ב נחשפה חדירה של סינים למערכת המחשבים של הלווינים של ארה"ב. 

ואולם, מציינת אליזבת אקונומי, בניגוד לתקופת קודמו הו ג'ינטאו הזועף, סין מיוצגת היום על ידי מנהיג שאיננו חושש להטיל על ארצו תפקיד נכבד ובולט בטיפול בבעיות עולמיות מרכזיות". 

אפילו הניו יורק טיימס הליברלי, השומר טינה לסין על הפרות זכויות אדם ועל פגיעות בעבודתם של עתונאים זרים, פירסם לא כבר כתבה ארוכה ואוהדת לנשיא שי ג'ינפינג. העתון החמיא לבכיר הסיני על ביקוריו באוסטרליה ובניו זילנד. "הוא קפץ אפילו לביקור באי הקטן פיג'י", דיווח העיתון שמציין לשבח את מאמציו של נשיא סין לשפר את היחסים עם ארצות הפסיפיק. "בביקורים שקיים באחרונה בארצות חוץ ג'ינפינג השאיר שובל של הבטחות סיוע והלוואות בהיקף של 70 מיליארד דולר", התפעל העתון.

גם המתנגדים הקבועים מתפעלים. נשיא סין שי ג'ינפינג בביקור ממלכתי בפיג'י. צילום: רויטרס


למה סין נמנעת ממערובות מול דאעש?

בתחום מרכזי אחד, שמדאיג מאוד את הקהילה הבינלאומית ומלכד ארצות לפעולה, סין עדיין שומרת מרחק ומפגינה פסיביות. סין איננה משתתפת במאמץ נגד ארגון "המדינה האסלאמית" ולפי מקורות בניו יורק, אפילו משתדלת שלא להזדהות עם קואליציית הארצות התורמות למלחמה נגד דעאש שארה"ב יזמה ומובילה.  

סין הצטרפה לעמיתותיה, המעצמות החברות הקבועות במועצת הבטחון, והצביעה בספטמבר שנה שעברה בעד הצעת ההחלטה שכללה פנייה רשמית לארצות החברות באו"ם לפעול במטרה "למנוע גיוסם, ארגונם, העברות נשק ומימונם של לוחמי טרור זרים". אבל בעת שחברות מרכזיות נענו להצעת ההחלטה ופעלו בהתאם לפנייה - בייג'ין לא נקטה מאז שום צעד ברוח ההחלטה ואין דיווח על סיוע כל שהוא שסין תרמה למלחמה נגד דאעש. 

באו"ם אומרים כי לסין אין בסיסים באיזור או בשכנות לאיזורים שבהם פועלים כוחות דאעש ואין לה נושאות מטוסים פעילות, ולכן היא לא יכולה לשלוח מפציצים להפציץ יעדים של דאעש. אבל הסיבה האמיתית לכך שסין נמנעת מהצטרפות למאמץ נגד דאעש היא, לדברי יודעי דבר במטה האו"ם בניו יורק, שסין זקוקה לכמויות גדולות והולכות של נפט מהמזרח התיכון ושותפה לפרויקטים בתחום פיתוח שדות נפט באיזור ולכן מעדיפה שלא להצטרף לקואליציה נגד דאעש ונשמרת שלא להזדהות עם המלחמה נגד "המדינה האסלאמית". 

לדברי גורמים בניו יורק, סין גם חושדת בכוונות סמויות של ארה"ב ובמטרות לטווח ארוך שהממשל בושינגטון שואף להשיג במלחמה נגד דאעש.

במה שהתפרש כמחווה לאו"ם, הודיעה סין לא כבר כי תשגר יחידה קרבית של 700 חיילים כתגבורת לכוח האו"ם המוצב בדרום סודן. הפעם האחרונה שסין שיגרה חיילים לארץ זרה היה ב-1979 במלחמתה הקצרה נגד וויטנאם.

גם ישראל נהנית מהשינוי המהותי המסתמן ומעמיק בתפישת מעמדה ומעורבותה בזירה העולמית שבייג'ין משתדלת באחרונה להוכיח. לפני שבועות אחדים התקיים בבייג'ין מיפגש עבודה ראשון מסוגו בין משלחת מישראל לנציגות סינית בדרג של סגני שרי חוץ. בראש המשלחת הישראלית עמד צחי הנגבי שכיהן אז כסגן שר החוץ ובראש הנציגות הסינית עמד סגן שר החוץ ז'אנג מינג. המשלחות קיימו דיאלוג מדיני שהקיף נושאים שונים הנוגעים למזרח התיכון כולל תוכנית הגרעין של איראן. מהתבטאויות של הבכירים הסינים שהשתתפו במיפגש השתמע באופן ברור שסין מעוניינת להדק אתיחסיה עם ישראל.