שאול מופז זכה בסוף השבוע שעבר לגל של אהדה ושבחים בעיתונות הכתובה, שכמוהו לא קיבל בכל שנות פעילותו הציבורית. שיבחו את תפקודו כרמטכ"ל וכשר הביטחון, את חוכמתו, את התנהלותו האישית, את צניעותו, את אורח חייו ומה לא, וביכו את הליכתו המסתמנת הביתה, שהיא לדעת הכותבים הפסד למדינה.



איני מכיר אישית את מופז, אבל אני מוכן לקבל את עדותם של משבחיו המכירים אותו מקרוב בקשר לתכונותיו האישיות. בעבר אומנם ביקרתי אותו לא אחת, גם בחריפות, אך בעיקר על מהלכים פוליטיים כושלים שלו, שאף שידרו לדעתי אי אמינות. גם משבחיו מודים שהוא פוליטיקאי לא מוצלח, "שלימזל", שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו מהלכים מופרכים עד מוזרים, שלא נחזור ונפרטם פה.



מה שמעלה את השאלה: אם הוא כזה לא יוצלח פוליטי המועד למעידות, מדוע שיישאר במגרש הזה המכשילו ומבזה אותו פעם ועוד פעם? הוא פשוט אינו מתאים לפוליטיקה, כמו רמטכ"לים קודמים שקפצו לביצה הזאת וטבעו בה, ובראשם רמטכ"ל מוערך כיגאל ידין, מי שנחשב במשך שנות דור בעיני רבים כמועמד טבעי להנהגת המדינה, שיגיח מחפירות חייו הארכיאולוגיות ויושיע את ישראל. וכשהגיח סוף־סוף, הייתה אכזבה רבתי.



וזה מביא אותנו להתנהגות הלא נאותה, לשון המעטה, של המחנה הציוני כלפי מופז. מי שמציע לו את המקום ה־ 20 ברשימה, ללא התחייבות לתת


בידיו את תיק הביטחון, משאת חייו, אומר לו בעצם בבוטות: "עוף מאיתנו". פשוט נפנפו אותו. הדבר בולט על רקעהכתרתו המהירה של עמוס ידלין למועמד לשר הביטחון ללא הצבתו ברשימה לכנסת. האמת היא שנוסחת ידלין הייתה הפתרון האידיאלי למופז, ברוח הדברים שכתבתי לעיל: חילוצו משדה הפוליטיקה שאינו מיטיב עמו והצבתו כמועמד מקצועי לביטחון.



אני יודע את שלל התשובות המוצעות לדחיקתו של מופז החוצה (את חלקן למדתי מטורו של בן כספית בשבת): הכל בא מיריבתו המרה ציפי לבני (מוכחש בתוקף); הוא לא רק דרש מקום גבוה ברשימה לכנסת, אלא גם הצבת מועמדים נוספים מטעמו; הסקרים הראו שאינו מחזק את הרשימה; דימויו כמתקוטט ופלגן הרתיע; חשש שהיחסים הרעים בינו לבין לבני ייצרו משברים וגם ינוצלו במערכת הבחירות בידי יריבי המחנה הציוני; כישלונותיו והזיגזגים הפוליטיים שלו בעבר; ידלין, טייס קרב, ראש אמ"ן, זך ונקי פוליטית וגם בן־ של (שר החינוך לשעבר מטעם העבודה אהרן ידלין), מרשים יותר וימשוך קולות. תשובות נהדרות אחת־אחת. אבל הן רק מעצימות את השאלה: מדוע לא אמרו למופז פשוט ובכל הכבוד הראוי "לא, תודה" והעדיפו להשיב לו באופן מבזה ומשפיל? ועוד בחרו לתפקיד "המוציא להורג" את פקודו לשעבר איתן כבל?



אני לא אזעק בראש חוצות שמופז חייב להיות בכנסת ובממשלה הבאות ושהיעדרו מהן יפגע באינטרסים של המדינה. לגמרי לא. אתם יודעים במי מלאים בתי הקברות. אני כן זועק על הדרך הלא ראויה שבה בחר המחנה הציוני לומר לו לא. מהרצוג מותר לצפות להתנהגות אחרת.