אשת סוד

טלי עטיה היא עוף ייחודי בנוף הישראלי. היא נועזת, עמוקה ואפופת מסתורין. היא משחקת, מדגמנת. היא על המסך ובין דפי העיתונים, ואחת לכמה זמן היא ניאותה לחשוף פיסות מידע מחייה האישיים.

היא שיחקה בסרטים של עמוס גיתאי (״יום יום״, ״הארץ המובטחת״), מנחם גולן (״ימים של אהבה״), חיים בוזגלו (״כבוד״), דינה צבי ריקליס (״שלוש אמהות״) ויהונתן סגל (״אודם״). היא דגמנה בגרמניה וב־ שוויץ ועוד. היא יצאה עם אי אלו דמויות מפתח מעניינות (נירו לוי, שחר סגל, אלי פפושדו, טל רוסו. רשימה חלקית). היא הייתה נשואה לאדריכל עגנון גר־ נות, שממנו נולדו שני ילדיה, עומר ועי־ נם. ובכלל, נדמה כי רק לאחרונה, בעידן פייסבוק והפריצות התקשורתית, אנחנו לומדים עליה יותר ויותר.

בשנות ה־90 היא חברה לצלם רון קדמי, וביחד רקמו סנסציה מטורפת עם תמונת העירום המפורסמת שלה על הספה האדומה. חלפו מאז 20 שנה, אך נדמה כי הזמן לא באמת נגס בעטיה. אלה שמכירים אותה אישית יודעים שחוותה טראומה כבדה כשעברה תקיפה מינית בגיל צעיר. בכלל, להיות סופר־סטארית בגיל צעיר זה לא פשוט. אולי גם סוג של טראומה.

גילוי נאות: עטיה ידידה קרובה שלי. ולכן, כשהתיישבנו לשוחח, רציתי להביא דווקא פן אחר שלה. נפגשנו בבית קפה הומה סמוך לביתה, ועטיה, כהרגלה, הגיעה מחויכת וזוהרת, כשהילה נסוכה על פניה היפים. איך אמר לי פעם חיים גורי: ״אישה יפה היא אישה יפה. לא משנה בת כמה תהיה״.

״מעולה. תודה״.

״אני מייצרת את שורשי מחדש, אולי כי אני דור ראשון של משפחתי בישראל, ואולי כי בתפיסה שלי אני רואה את התרבות והמקום שבו נולדו הורי - אמי מטורקיה ואבי מטריפולי שבלוב - כמשהו רוחני אדיר שהשפיע עלי - אבל לא בהכרח שורשי. אם אנסה לתרגם את זה מטפורית, אז אם אני העץ, הורי הם אלה שדישנו ותיבלו את הקרקע שלי בכל טוב, כדי שאצמיח את שורשי בהצלחה״.

״בבית חולים הקריה בתל אביב״.

״המממ... גדלתי בבני ברק, ליד פרדס כץ. בילדות חייתי בקצוות חברתיים: פרדס כץ, שהייתה שכונת פשע בחלקה ובמצב סוציו-אקונומי נמוך, מה שלא בדיוק עניין אותי כילדה. אהבתי לרוץ ברחובות. לא התעסקנו בכסף. היינו עסוקים בהתאהבויות, סטנגה, קנאה, כיכר לחם שלמה שבתוכה פלפל עם צ׳ומה של 'ברוריה', זוהר ארגוב ומסיבות כיתה. חלק אחר מהשבוע רקדתי בלט בבת דור עם בנות למשפחות אמידות בתל אביב, ניגנתי והקשבתי למוזיקה קלאסית וחלמתי על להופיע בפרסומות ליוגורטים. מאוחר יותר הבנתי כמה שזה תרם לי. הראייה והגמישות המחשבתית התרחבה״.

״הייתי ועודני חברה בעמותת 'אחותי', המעלה לסדר היום את הפערים החברתיים והתרבותיים העוסקים בתרבות מזרחית לעומת אשכנזית. אני מודעת לאפליה, כואבת והמומה מכל טמטום כלשהו שמגיע כאפליה בין גזעית. אם אי פעם עברתי אפליה על רקע עדתי, לא ידעתי על זה בזמן אמת. בעיסוקי כשחקנית בישראל אני מקבלת גם סירובים, אך אני מעריכה שהם על רקע מקצועי ולא עדתי. אני תומכת בגופים שצריכים את קולי, כדי להעלות לסדר היום הציבורי עוולות כאלה ואחרות. ביניהן גם אפליות עדתיות. אני חיה כאן, רואה ומקבלת נתונים בוהקים על אפליה כזו, גם בלי שביודעין חוויתי אפליה בעצמי״.

״תשמע, לשחק ב׳אגוז׳ הייתה חוויה נפלאה. צילום הטביעה צולם בתוך בריכה במושב נורדיה. הצילום היה קשה, מורכב ומאוד קר. זאת ההפקה הכי קרובה ל׳טיטניק׳ שצילמו בישראל. שיחקתי עם פרטנרים מעולים: לבנה פינקלשטיין כאמי, ששון גבאי כאבי, ואלון אבוטבול כאהובי. מה יכול להיות יותר טוב מזה לשחקנית צעירה בת 23? בכלל, רוח מסורת משפחתית, אהבה בין ילדים להורים, אישה לגבר, הם חומרים אוניברסליים בכל העדות. אלו החומרים שהכי מעניינים אותי״.

איך את רואה את הגל החברתי שהשתלט על סדר היום הפוליטי בישראל?

״אתה יודע שאני גולשת בים וחותרת על קיאקים. אני יודעת מה זה גלים של הטבע. אני מכירה את הכוח האדיר שלהם. ולכן אוכל לומר בשקט, גל חברתי, כמו זה שיש לנו בטבע, לא משתלט כרגע על הארץ״.

״אני לא חושבת״.

״ככל שעוברות השנים, אני מבינה שיש בהורות שלי המון מההורות של הורי. תמיכה אינסופית. רשת ביטחון מתחת לרגליים. ידיעה שאני תמיד שם. אני תומכת בילדי, בחלומותיהם, מנסה לאפשר להם אותם, לגבש, להכווין לקראת המטרות. זה לא קל. אני מודה. גיל ההתבגרות של שניהם מזכיר לי את גיל ההתבגרות שלי, שהיה מורכב, בלשון המעטה. רק שעכשיו אני המבוגר האחראי, וזה תפקיד נטול חן,  כבד לעתים, ונטול זוהר. אני לומדת איתם להיות אמא נכונה יותר להם. אני שומרת על גמישות מחשבתית. אני גם טועה ומודה בטעויות בפניהם. אני משוחחת איתם הרבה. כנראה שגם חופרת להם. הם הבנים שלי. העולם שלי״.

״אני מעריצה קולנוע, מאוהבת בחשיפה על הבמה, מתמוגגת מהיופי ומהאמנות שיש בצילום, ונהנית מהסבל שבכתיבה. אני מייצרת לי בימים אלה משהו משלי, שיאגד את כל הנ״ל תחת בית אחד. כרגע לא אוסיף יותר מזה״.

״אני לא יכולה. נו״.

״לחיות כאן ורצוי עכשיו. כל עיסוק עתידי עלול לגרום לי לחרדות. כשגיליתי את נוסחת הפלא הזאת, אני משתדלת לקיים אותה״.