גם בחודש התשיעי להריונה הראשון, הופיעה המוזיקאית דניאלה ספקטור על הבמות, ולכן בכלל לא התפלאה שבתה הבכורה, זוהר, גילתה שמיעה מוזיקלית כבר בגיל כמה חודשים. כיום, כשהילדה כבר בת שנה וחודשיים, היא מוחאת כפיים לפי הקצב, שרה ורוקדת. "מדהים לראות איך היא מקשיבה למוזיקה", מתמוגגת האם. "זוהר שמעה את השירים גם בבטן וגם מחוץ לבטן, ומכירה את התדר".
ילד ראשון זו מהפכה של ממש בחיים.
"לגמרי. מרכז הכובד השתנה והכל מקבל פרופורציות אחרות. יש משהו בהריון ובלידה שמצמיד אותך להווה. לפני כן הייתי עסוקה בחלומות. זה אומנם חשוב בעשייה אמנותית, אבל בעיסוק שלנו יש גם את הפרקטיקה. עכ־ שיו אני מתייחסת לכאן ולעכשיו, ולא למה שיקרה בעתיד. אם יש לי בוקר פנוי והבית הפוך, אין שאלות - זה הזמן שלי לשבת ולנגן. יש הופעה? שם משקיעים את האנרגיה, כי אין הרבה זמן או אנרגיות".
את מצליחה להתפנות לכתיבה עם התינוקת?
"האמת היא שלא כתבתי בשנה האחרונה. סיימנו את האלבום החדש, 'כל הדברים היפים באמת', על קצה ההריון, וכשהרמתי את הראש מהתינוקת, היה אלבום לעבוד בשירותו. עכ־ שיו בדיוק חזרתי להופיע. בעבר הייתי מבליחה להופעות ואז נעלמת ליצירה. זאת פעם ראשונה בקריירה שלי, וזה קרה לי בעקבות האמהות, שאני במסע הופעות ובתהליך לק־ ראת יצירה חדשה. זאת השאיפה שלי: להופיע ולהישאר על הבמה בכל הארץ".
"את הטקסטים כתבתי לאורך חמש השנים האחרונות. מבחינה נפשית יש מסדרון שאתה הולך לאורכו לקראת ההורות. בשני האלבומים הקודמים קידשתי את היצירה שנישאת על כנפי הדמיון כמה שיותר רחוק. הפעם עניין אותי לחזור לחיים. עכשיו אני מתייחסת לכאן ולעכשיו, ולא למה שיקרה בעתיד" נים האחרונות, הרבה לפני שזוהר הייתה בת־ כנון. אבל מבחינה נפשית יש מסדרון שאתה הולך לאורכו לקראת ההורות. התחלתי לע־ סוק במשפחה שלי ממבט אחר, מפוכח ולא יל־ דותי. בשני האלבומים הקודמים, קידשתי את היצירה שנישאת על כנפי הדמיון כמה שיותר רחוק. הפעם עניין אותי לחזור לחיים, לחומרים הקונקרטיים".
שירי אלבומך השלישי חשופים ואישיים מאוד. בדרך כלל זה קורה באלבומים הראשונים, לא בשלישי.