בא לעבוד: סדר היום החדש ושינויי התפיסה של איזנקוט

סביב השולחן בפיקוד המרכז ישבו ארבעה קצינים שפיקדו על אוגדת יהודה ושומרון (איזנקוט, יאיר גולן, ניצן אלון והמפקד הנוכחי תמיר ידעי) ועוד שלושה קצינים שפיקדו על המנהל האזרחי (פולי מרדכי, מוטי אלמוז וראש המנהל הנוכחי דוד מנחם). זו חבורה עם המון נסיון בנושא הפלסטיני. ואם הם מודאגים – גם אנחנו צריכים להיות.
 

עזה הולכת ונחנקת. ההבטחות הנדיבות לשקם את הרצועה לא מתממשות. מצרים מפרקת ביעילות את המנהרות של ציר פילדלפי וכמעט אוטמת את הגבול שלה עם הרצועה. 25 אלף משפחות שם עדיין חסרות בית מאז המלחמה בקיץ. 
 

אמנם ישראל אפשרה השבוע למאות משאיות עם אספקה להכנס לרצועה, אבל המצוקה שם עמוקה כל כך שמשפחות שמקבלות את מנת המלט להקים מחדש את ביתן נאלצות למכור אותו לחמאס כדי לקנות בכסף מזון. כך מוצא המלט שמזרימה ישראל את דרכו לחידוש המנהרות של חמאס.
 

הארגון עדיין מורתע ומרוסן. נכון, הוא פותח כמעט כל בוקר בניסוי של ירי רקטות לעבר הים, אבל הוא יוצא מגדרו להבטיח שאף ארגון לא יפר את השקט בירי לעבר ישראל. אגב, ניסויי הירי שהוא מבצע הם כולם לטווחים הקצרים. יתכן שאחד הלקחים של חמאס מכשלון הרקטות הארוכות שלו בצוק איתן הוא להתמקד ברקטות לטווחים הקצרים, שגבו את המחיר בחיי ישראלים. 
 

אבל התוקף של הריסון וההרתעה ילך ויפוג ככל שתעמיק המצוקה הכלכלית. האשליה שניתן לחנוק לחלוטין את הרצועה תתפוצץ בסוף וזה יהיה כלפינו, לא כלפי המצרים.

המצב בעזה הופך לקשה מיום ליום ומדאיג את המטכ"ל. צילום: רויטרס

בצה"ל מתחילים לדבר ברצינות על האפשרות להקים נמל בעזה על אי מלאכותי, שיחובר לרצועה בגשר אחד שבכל רגע נתון אפשר יהיה להרוס אותו. הרעיון הזה, שנהגה דווקא על ידי איש הליכוד ישראל כץ, יוכל לשחרר את ישראל מהאחריות לספק מזון ומוצרים לתושבי הרצועה ויתן להם אופק. לראשונה מאז ההתנתקות יש קולות משמעותיים במערכת הבטחונית שלא פוסלים את הרעיון הזה.
 

בגדה המערבית ניכרת גם כן מגמת ריסון וירידה דרמטית במספר התקריות האלימות. אחרי רצף הפיגועים בירושלים הבינה הרשות הפלסטינית שהמשך האלימות חותר תחת המהלך המדיני שהיא מכינה נגד ישראל ומאז היא פועלת להרגעת הרוחות, בהצלחה לא מבוטלת.

אבל אם תוצאות הבחירות בישראל יבשרו את המשך הקיפאון המדיני – נעלה שוב על נתיב התנגשות עם הפלסטינים. הם ישתדלו לשמור את זה בזירה המדינית וימקדו את מאמציהם בבניית חומה של חרם על ישראל, אבל במקביל פוטנציאל האלימות יעלה. יהיה מעניין לראות האם במקרה כזה יעז איזנקוט לומר בבהירות לדרג המדיני שהוא מוליך את ישראל לעימות.
 

בזירה הצפונית ירש איזנקוט כללי משחק חדשים שנקבעו בארועים האחרונים, לפיהם כל מה שייתפס כפעולה ישראלית בסוריה או בלבנון יענה בפעולה של חיזבאללה מלבנון או מסוריה. המבחן של הכללים האלה עשוי להיות קרוב. משלוח או נסיון נוסף להעביר מערכות נשק שובר שיוויון ידרוש פעולה ישראלית וזו תגרור תגובה של חיזבאללה. הדילמה של איזנקוט תהיה האם לקבל את כללי המשחק האלה או לנסות ולשבור אותם בתגובה ישראלית כואבת, שיש בה סיכון בהתדרדרות למלחמה.
 

לאיזנקוט חמש שנות נסיון כאלוף פיקוד צפון ושנים ארוכות של נסיון בלחימה מול חיזבאללה כמפקד באזור הבטחון בדרום לבנון. הוא יודע שלא ניתן להשיג הכרעה של ממש מול חיזבאללה או חמאס, ורואה את ההישג שנדרש מצה"ל בדחייה ארוכה ככל האפשר של סבב הלחימה הבא. העדיפות שלו היא להשיג את זה בהמשך הפעילות החשאית, אבל יתכן שהמבחן הבא שצפוי לו מול חיזבאללה ידרוש תגובה גלויה ונחרצת.

הקרב על התפקיד 

במהלכים שעשה איזנקוט בימיו הראשונים בתפקיד יש מסר ברור של מי שבא לעבוד ולא להצהיר הצהרות. תוך יומיים מכניסתו לתפקיד הוא עשה סבב מינויים שמשנה את פני המטה הכללי. לפיקוד הדרום הוא שלח את אייל זמיר, קצין שריון מוערך אבל ללא נסיון רב בלחימה בטרור בכלל ובעזה בפרט.

בכך השלים החלפה של כל אלופי הפיקודים, מפקדי שני הגייסות, סגן הרמטכ"ל וראש אמ"ן בתוך כמה חודשים. כדי לאזן את חוסר הנסיון החליט להשאיר את מפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים שנה נוספת בתפקיד.
 

לראש אגף התכנון נמרוד שפר הבהיר איזנקוט שהוא אינו מועמד לפקד על חיל האוויר. המועמדים במרוץ להחליף את אמיר אשל נותרו חגי טופולנסקי ועמיקם נורקין. 
 

המינוי המשמעותי שנותר פתוח הוא מפקד זרוע היבשה, וזה גם המקום שבו נדרש השינוי המשמעותי ביותר. חיילות היבשה חייבים לעבור התאמות, אם לא מהפכה, בבנין הכח שיהפוך אותם לרלוונטיים מול חיזבאללה, חמאס או הארגונים שמשתלטים על סוריה המתפוררת.

המקום בו נדרש השינוי העמוק ביותר, כוחות היבשה של צה"ל. צילום: דובר צה"ל


במינוי הזה יסמן איזנקוט האם בכוונתו להוביל שינוי עמוק בצבא, או שהוא מתכוון להמשיך בקו של קודמו. כשימונה מפקד חדש לזרוע היבשה יפרשו לפחות עוד שלושה מהאלופים הוותיקים.
 

על הדרך הצליח איזנקוט להוריד שני תקני אלוף במטה הכללי, צעד חשוב גם מעשית ויותר מזה בנראות שלו. כשיסיים הפצ"ר הנוכחי את תפקידו ניתן יהיה להחזיר את התפקיד לדרגת תת אלוף. איזנקוט ינסה גם להוריד את תקן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לדרגת תת אלוף, והוא יודע למה: הוא עצמו כיהן כמזכיר הצבאי בתפקידו הראשון כתת אלוף. 
 

הקרב המעניין ביותר יהיה בהתמודדות על תפקיד סגן הרמטכ"ל הבא. לראשונה מזה שנים רבות יש שלל של מועמדים לתפקיד: אביב כוכבי, סמי תורג'מן, אמיר אשל וניצן אלון. המשמעות היא שכיום יש כבר חמישה מועמדים פוטנציאלים לתפקיד הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל, שימונה בעוד ארבע שנים.