לו הייתה אפליקציה שמודדת את רמת הגועל במערכת הבחירות הזו, היא הייתה מצפצפת כל הזמן בהתראה שעברנו את הכמות המותרת לבריאותו הנפשית של אדם.
לו הייתה אפליקציה שמודדת את הקשר בין הנושאים שעוסקים בהם במערכת הבחירות הזו לבין המציאות, היא הייתה מכבה את עצמה מרוב ייאוש.
יום ראשון היום. שבוע חדש מתחיל. מה דעתכם, אולי נתחיל שבוע חדש בלי שנאה? מה דעתכם שננצל את הניקיון שהשלג והגשמים הביאו איתם כדי לנקות גם את האווירה? אולי הגיע הזמן לנקות קצת את הנפש שזוהמה במהלך מערכת הבחירות הזו יותר מאשר מטבח ציבורי שתקציב הניקיון שלו צריך לעבור דרך ביורוקרטיה של שבעים רשויות מאשרות.
יש סרט נחמד ושמו ״הטבחית של הנשיא״. הוא מבוסס על סיפורה האמיתי של הורטנס לבורי, הטבחית הפרטית של נשיא צרפת פרנסואה מיטראן. מדובר בטבחית מכפר קטן שנשיא צרפת החליט למנות לשפית הפרטית שלו. למעשה, יש כבר בבית הנשיא צוות טבחים, אז מה? מקימים לטבחית החדשה מטבח נוסף משלה. היא קונה פטריות דווקא מחבל ארץ כזה ולא אחר בצרפת, או ביצים רק מכפר זה ולא אחר. ההוצאות שוברות כל כלל מנהלי או תקציבי. אבל הנשיא מרוצה. אנחנו לעומת זאת רודפים אחרי קצוות עוגה במעון ראש הממשלה, כי זה מה שאנחנו אוהבים. אני לא רוצה להיות כמו צרפת, כתבתי בעבר שנשיא ישראל היה חייב להישאר בצריף שהיום שוכן בו מוסד יד בן צבי, יעלה כמה שיעלה. אבל עם זאת, אנחנו שואפים גם להימנות עם מדינות oecdti, אז איך זה שמטבח ראש ממשלה תפס את הכותרות? אני חושד שאת ההתעניינות הזו לא הובילה אהבת הלכות המטבח התקין אלא אהבת השנאה.
ביום שפורסם דוח מבקר המדינה ישבתי במסיבת העיתונאים בבית סוקולוב, ובה עו״ד בורובסקי ונציגים אחרים של משפחת נתניהו והליכוד הגנו על ממצאי הדוח. לא הייתי שם כעיתונאי שצריך להעביר סקירה, אלא כחקרן סקרן שאוהב לראות דברים בהתרחשותם במקום רק לקבל עליהם דיווח. ספרתי 12 מצלמות טלוויזיה על חצובות עם צוותים מסביבן ועוד כמה עשרות מצלמות ומכשירי הקלטה, ניידות שידור בחוץ, והכל כדי לספוג זוהמה ולכלוך ולשדר אותם הלאה. רציתי לגעת בייצור המשטמה הזה מקרוב, ותהיתי אם אפשר לנקות פעם את האטמוספרה של ארצנו האהובה הרוויה כל כך הרבה שנאה.
אני חושד שאנחנו עד כדי כך מכורים לשנאה שבינינו לבין עצמנו שאם נשאל מה עדיף - שפצצה איראנית תהרוס את חצי ישראל או שנתניהו ישיג עלייה בסקרים - לא נצטרך אפליקציה כדי לנחש את התשובה שיענו רבים בעם ישראל.
האסטרטגים של המפלגות טוענים שרק קמפיין שלילי מצליח, ואני מבקש אחרת: בואו נעבור לאוויר נקי. אם לא משום טעם אחר, אז למען רוחו של אורי אורבך, אדם שידע לבקר בלי לשנוא, אדם שפתאום להפתעת כולם התברר כמה הישראלים אוהבים אותו.