אוצר שחשפה קבוצת צוללנים לפני כשבועיים במהלך צלילה שגרתית, בעומק 12 מטרים בלבד, מצית את הדמיון. כ־2,000 מטבעות זהב עתיקים בשווי מוערך של מיליוני שקלים נמשו עד כה משמורת קיסריה והעלו המון תהיות, לא רק ארכיאולוגיות, אלא גם מוסריות ואתיות.

למרות המקריות המוחלטת של הגילוי, אולי ראוי היה שדווקא צוללנים מהקבוצה הזו, שאהבת הטבע והים היא העיקרון המוביל אותם, יהיו אלו שימצאו את מה שמוגדר כאוצר הימי הגדול ביותר שהתגלה אי פעם בישראל, אוצר מהסוג שכל צוות חיפוש מקצועי וכל ארכיאולוג חולמים עליו, וכל זאת בלי שום תכנון מוקדם, ציוד מיוחד או מאמץ. ״לא חשבנו אפילו להרף עין לקחת את המטבעות לעצמנו״, אומר צביקה פייר, שחשף את התגלית. ״אפילו כשאנחנו מרימים במהלך צלילה חרסים פשוטים מקרקעית הים על מנת להתבונן בהם, אנחנו מיד משיבים אותם למקום״.
״קבוצת הזלילה״, כך הם קוראים לעצמם, והם צוללים יחד כבר שנים. חמישה צוללנים - צביקה פייר, קובי טוינה, אביבית פישלר, יואב לביא ויואל מילר הם שחשפו את האוצר - אבל הקבוצה הייחודית מונה מעל 60 חברים וחברות מכל הארץ. נגה, הצעירה בקבוצה, רק בת 16, ויואל כבר סוגר את העשור השישי לחייו, אבל כולם חלק ממשפחה של משוגעים לדבר שמבלים כל שבוע לפחות פעם אחת מתחת לפני המים ומביאים איתם גם את הילדים, דור שני לאהבת הים. חוף נחשולים הוא חוף הבית, ואין צלילה שאינה מסתיימת בארוחת זלילה משותפת, ומכאן שם הקבוצה. כשהם לא במים הם עוברים הכשרות יבשות, מתגעגעים למים, משווים ציוד, ומבלים ביחד. ולא, לא כל מי שרוצה מתקבל בקלות לקבוצה.

קובי טוינה מספר שימים אחדים לפני הגילוי הוא צפה יחד עם צביקה פייר בסרטון על תגליות ארכיאולוגיות גדולות. ״אמרתי לו שאין שום סיכוי שנמצא אי פעם משהו כזה, והנה, כמה ימים אחר כך, בשבת, מצאנו אוצר״, הוא אומר. פייר מסביר שתמיד אחרי סופה הם יוצאים לצלול בתקווה לראות דברים חדשים: ״בשמורה בקיסריה צללנו כבר מאות פעמים. אנחנו יודעים שכל סופה מזיזה את החול וחושפת ממצאים חדשים, אבל לא חלמנו למצוא דבר כזה״.
הצוללנית הוותיקה אביבית פישלר מוסיפה: ״היינו בצלילה שגרתית. אני לא ראיתי את המטבעות כי בדיוק זיהיתי דיונון, אבל פתאום שמתי לב ששניים מהחברים חופרים. הם הראו לי שיש שם מטבעות, התחלנו לחשוף אותם, ובשלב מסוים נגמר לנו האוויר ועלינו למעלה״.

"לא חלמנו למצוא דבר כזה". קבוצת הצוללנים. צילום: תמר דרסלר
 
פייר: ״ראיתי משהו נוצץ על הקרקעית, הרמתי אותו והנחתי שמדובר במטבע שוקולד מוזהב שצנח בדרך כלשהי לקרקעית הים. אבל אז ראיתי שהוא מוטבע בצורה מיוחדת, ושלידו יש עוד מספר מטבעות. בשלב זה הצטרפו החברים ויחד חשפנו כ-50 מטבעות, הוצאנו אותם ודיווחנו לרשות העתיקות״.
מאז אותו יום צללו פייר וטוינה בהתנדבות עם צוללני הרשות מספר פעמים והעלו במאמצים משותפים כ-2,000 מטבעות. כבר עם צאתם לחוף בפעם הראשונה עברה השמועה שהם מצאו אוצר, ועשרות צוללנים מיהרו להיכנס למים אחריהם. חברי הקבוצה נדהמו למצוא את עצמם במרכזה של סופה תקשורתית. גם העולם לא נותר אדיש, ועיתונים בינלאומיים שונים סיקרו את מה שהם מכנים ״אוצר שאין שני לו״.
את המקום הייחודי שלהם במרכז העניינים הם מבקשים לנצל כדי להסביר מדוע אסור לצוללנים ליטול לעצמם מזכרות מהמטבעות שהתגלו, ומדוע הדיווח לרשויות הוא הדבר הנכון. ״כדאי לכל הצוללנים שנוהרים עכשיו לאזור קיסריה לדעת שרשות העתיקות פוקחת עיניים, ומי שינסה עכשיו להוציא ממצאים מהים ייענש בחומרה״, הם אומרים. ״מלבד זה, המיקום של המטבעות קשה מאוד לזיהוי. אפילו אנחנו, בצלילות החוזרות, בילינו כ-40 דקות בחיפוש אחר המקום המדויק, חפרנו יחד עם אנשי הרשות לעומק 70 סנטימטרים בעזרת מגלה מתכת, וכיסינו הכל בחזרה. גם אם נשארו במקום כמה מטבעות, הם מוסווים היטב״.
מגלים את ההיסטוריה
מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, יעקב שרביט, לא הופתע מהתגלית ובשיחה עם ״מעריב״ מספק נתון כמעט לא ייאמן: מעל 90% מקיסריה העתיקה, ביבשה ובים, טרם נחפרו. קיסריה העתיקה משתרעת בים וביבשה משדות ים ועד תל תנינים ליד ג׳סר א-זרקא, במקום שבו תפקד הנמל במשך אלף שנים, לפני וגם אחרי תקופתו של המלך הורדוס, שבנה בה נמל אדיר מידות. נוכח ההיסטוריה העשירה, אך טבעי שאוצרות כמו זה שחשפו הצוללים עשויים להימצא על קרקעית הים, קרוב מאוד לחוף. ״יש קטעים שלמים של המזח מתחת לפני המים, שרידי ישוב קדום שטרם הגענו אליו, ואין לי ספק שגם ספינות טרופות ואוצרות אחרים״, אומר שרביט.
על חורבותיו העתיקות של נמל הורדוס השקוע נמצא הפארק הארכיאולוגי התת־ימי המושך אליו אלפי צוללנים חובבים מדי שנה. הים התיכון נחשב על פניו משעמם לצלילה בגלל היעדר הדגה, אבל בקיסריה הצוללנים יכולים לשוטט בעומק רדוד יחסית בתוך עולם קסום של היסטוריה ותרבות נושנה שחלפה מהעולם.
אגב, ייתכן בהחלט שממצאים נעלמים מהשטח. ״ישראל״, אומר שרביט, ״היא אחת המדינות היחידות שמאפשרת לצוללנים לצלול בתוך שמורת טבע ללא ליווי או פיקוח. מצד אחד, חשוב לאפשר גישה לאוהבי טבע לשטח. מצד שני, במקרים מסוימים בהחלט ייתכן שצוללנים או מטיילים מצאו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים ונטלו אותם לביתם״.
חוק העתיקות, שנחקק ב־1978, קובע כי מטייל שאסף באקראי ממצא עתיק (חרס, אבן, זכוכית, מתכת ובו'), חייב לדווח על כך לרשות העתיקות תוך 15 יום ולהעביר אליהם, לפי דרישתם, את הממצא. אבל שרביט בטוח שבמקרים רבים מטיילים אינם נוהגים לפיו. גם במקרה של האוצר שנחשף עכשיו, מקווה שרביט שמזג האוויר ירתיע אנשים מלנסות ולצלול בעקבותיו ולחפש ממצאים באזור. היחידה שהוא עומד בראשה, האמונה על כל המרחב הימי בישראל, מונה רק שלושה ארכיאולוגים צוללנים, שתפקידם לגלות את ההיסטוריה מתחת לים, וגם לשמר ולהגן על הממצאים מפני נזק וגנבים. כדי לנסות ולכסות את כל השטח העצום הם נעזרים בצוללנים חובבים, סטודנטים ומשלחות מחו״ל שמגיעות לצלול בעיקר בנמלי קיסריה ועכו.

"לא יסולא בפז". הממצאים בקרקעית הים. צילום: באדיבות רשות העתיקות
 
״אנחנו מכשירים את המתנדבים לעבוד בשיטות ארכיאולוגיות מתחת לפני המים ובמקביל משתדלים להגיע לקבוצות ולמועדוני צלילה ולהעביר הרצאות על החשיבות של שימור ממצאים ודיווח לרשות״, אומר שרביט. ״הגדולה של ממצאים מתחת למים אין שני לה, בסביבה אנאירובית מצב ההשתמרות מעולה והחפצים נמצאים במצב ראשוני, ולא כמו ביבשה אחרי חשיפה ושחיקה. הממצאים חשובים כשהם במיקום שלהם ומאפשרים להבין את ההקשר שבו נעשה בהם שימוש. בכל חורף אחרי סערה נחשפים עוד ממצאים, בגלל שהסערות מורידות עוד ועוד שכבות של חול מהממצאים בקרקעית הים. במקרה של הסערה לפני שבועיים, קיסריה לא הייתה ראשונה בתור. היינו עסוקים בתגליות שנחשפו בחפירות של נמל עכו. כל הכבוד לצוללנים שמצאו וידעו לדווח, אלו אנשים שאוהבים ומחוברים לטבע ומכירים בחשיבות השמירה על ממצאים כאלו״.
עמדו בפיתוי
בעקבות התגלית של ״קבוצת הזלילה״, חשפו עד כה צוללי הרשות, באמצעות מגלה מתכות, כ־2,000 מטבעות זהב בערכים שונים: דינר, חצי דינר ורבע דינר, במידות, בגדלים ומשקל שונים, כולם מהתקופה הפאטימית (המאה ה־11 לספירה). מטבעות הזהב שנחשפו היו במחזור המטבע גם לאחר הכיבוש הצלבני ובמיוחד בערי הנמל שדרכן התקיים סחר בינלאומי. כמה מהמטבעות שנמצאו במכלול היו עקומים ועליהם סימני נשיכת שיניים, עדות לבדיקה פיזית שעשו בעליהם או הסוחרים. ברשות מעריכים כי יעברו חודשים רבים לפני שיצליחו לתייג ולהעריך את כל האוצר ולהעביר אותו לתצוגה מוזיאלית.
מה הערך של האוצר?
שרביט: ״המטבעות עשויים זהב טהור, 96%־99 זהב, וכל מטבע כזה נסחר באינטרנט בשווי של 300 דולר. אבל הערך הארכיאולוגי שלהם הוא אוצר שלא יסולא בפז״.
על פי הערכת מומחה בתחום, לא ניתן לסחור במטבעות בשוק העתיקות החוקי כיוון שעל פי חוק המטבעות שייכים למדינה, ״אבל בהחלט יש שוק בלתי חוקי בעולם לדברים כאלו, וכמובן שניתן היה גם להתיך את הזהב ולמכור. אין לי הערכה מדויקת אבל ייתכן שהמחיר היה עובר את שני מיליון השקלים. לכן אין ספק שהצוללנים שדיווחו לרשות העתיקות על הממצא עשו מעשה אזרחי למופת כשלא התפתו״.
ג', צוללן מסחרי העוסק בחיפוש אחר ספינות טרופות, מודה שהסיפור מעורר קנאה: ״אנחנו צוללים כל השנה בעקבות אוצרות דומים אחרי מחקר מוקפד, משתמשים בציוד יקר, עושים הכל, והנה דווקא קבוצה של צוללנים חובבים היא זו שגילתה אוצר של פעם בחיים. בהחלט מעורר קנאה והמון מחשבות ודיבורים בקרב הקהילה המקצועית. זה אולי החלום שמניע כל צוללן, כל ארכיאולוג, כל ילד שחולם לגלות עולם. כל הכבוד להם".