294 עמודים של דוח מנומק. על בעיית הדיור, על אחריות הממשלות בעשור האחרון להחמרת הבעיה ועל המחאה החברתית. אבל גם על הכשלים והעשייה הלא מספקת בעקבות המחאה מצד משרדי הממשלה והפוליטיקאים היושבים במה שאמור להיות מרכז העצבים, הלב הפועם, של החברה הישראלית.



קראתי את הדוח. אחר כך התחלתי לקרוא את התגובות של המפלגות השונות לממצאים. מפלגת הליכוד שחררה תגובה לקונית, ביש עתיד ממשיכים לדבוק במע”מ 0% ובגלגול אחריות, והמפלגות שישבו עד כה באופוזיציה עושות את מה שעשו בכל הקדנציות הללו - מדברות על מה שיעשו אחרת.
 
אבל הדוח הזה הוא לא כלי ניגוח של פוליטיקאים. הוא אסמכתה לאיום קיומי של ממש. סכנה לשרידות כלכלית, לקריסה של משפחות מעמד הביניים. חשש להנצחת מצב שבו יש מעמדות מוחלשים שנאבקים לשרוד את היום, שלא לדבר על לגמור את החודש, ודור צעיר שאין לו עתיד כאן, שאין לו סיכוי לא רק לרכוש דירה, אלא לבנות את החיים שלו ללא עזרה מבית או שקיעה בחובות.
 

במדינה הזו יש אנשים שעושים להם תספורות ויש שמקבלים הקלות בנייה. יש שחושבים שהמצב הכלכלי כאן מצוין ולהם אין בעיית דיור. הם לא צריכים לדאוג מכל חשבון או דרישת תשלום שמגיעים. לא מעניין אותי מה יש לפוליטיקאים להגיד בשלב זה על הנושא. הם כולם יודעים לדבר ואז להסיר אחריות. ולהתעסק בהאשמות. הם כולם מדברים כאילו זיהו את הבעיה, כאילו הם יודעים יותר טוב.

אבל האמת היא שהשטח מבטא את עצמו בצורה הרבה יותר מדויקת. אולי כדאי שבמקום לדבר ללא הפסקה, הפוליטיקאים יקשיבו. יקשיבו ואחר כך ייתנו התחייבות פשוטה שלא ינוחו, שיהפכו כל שולחן, שילמדו את הנושא לעומק ושיעבדו ביחד - כן, ביחד – כדי לדאוג לכך שמשהו יזוז כאן למען האזרחים. האזרחים שהם המדינה, שמשלמים את המשכורות שלהם.
 
הבחירות האלו לא מציגות רוח חדשה או דאגה כנה למי שגר כאן. מי שבוחר להיכנס לפוליטיקה מקבל את זמן המסך, את המשכורת, הכבוד ועמדת ההשפעה כדי לעשות. והדוח הזה מראה שלא נעשה מספיק, שיש הזנחה אפילו בתחום הזה, שהוא בסיסי וקריטי לכולנו.
 
משרדי יחסי הציבור עובדים שעות נוספות עבור המועמדים. מכינים אותם לדיון בשידור ישיר, מלמדים אותם לדבר ולהיצמד למסרים. לא סתם נתניהו כמעט לא מדבר. מה הוא יגיד? מדובר במי שעשה כל מה שהיה יכול כדי למסמס את המחאה החברתית, שאינו מסוגל לקחת אחריות ולהודות שלא נעשה מספיק. שלא מדבר ישירות לציבור, שכבר מזמן לא מסתובב עם ארנק ושבכלל עסוק בנאום בקונגרס האמריקאי בשבוע הבא. זה יחלוף, בטח אומרים לו. יוציאו קיטור, ואז נחזור לדבר על איראן.
 
אני לא יודעת כמה זמן נתניהו רוצה להישאר בפוליטיקה, אבל יש סיכוי שהמורשת שלו תהיה ישראל של מחוסרי בית, מלאה בערי פחונים. הכתובת הייתה על הקיר, עכשיו היא גם כתובה בפירוט בדוח המבקר.
 
שיהיה ברור: אם לא יהיה פתרון, אם לא תתחיל להיות ירידה במחירים והקלה ביוקר המחיה, תהיה שוב יציאה לרחובות - והפעם היא תיראה כבר אחרת לגמרי מזו של 2011.