כוונת מאמר זה לדון בטיעון מאיים שמעלים כל אלה שהתנגדו לנאום נתניהו בפני הקונגרס. טיעון זה אומר בערך כך: הנאום מביא נזק לביטחון ישראל, הוא הרסני ליחסי ישראל וארצות הברית והוא מעמיד בסכנה חמורה ומיידית את התמיכה האמריקאית הביטחונית, המדינית והדיפלומטית בישראל. מה שנתניהו השאיר אחריו זאת אדמה חרוכה, שבירת כלים גמורה. המהדרין יקבעו גם כי הנאום יחליש את ההרתעה שלנו ויקרב את איראן לפצצה.
עם שתי הקביעות האחרונות איני יכול להתמודד, כיוון שנבצר מבינתי להבינן, אבל עם השאר בכוונתי להתמודד. טענתי היא כי לא כצעקתה. מדובר בהגזמה פראית וחסרת בסיס.
ראשית, ואיני אומר זאת בציניות, המאיימים והמפחידים תולים את כל האשם בראש הממשלה ובמדיניותו וסוגדים לנשיא אובמה. לכן הדעת נותנת כי אם ראש הממשלה לא ירכיב את הממשלה הבאה אלא בוז'י הרצוג – כל האיומים יתבטלו, אין משבר, אין אסון ובא
מרפא לעם ישראל. הנימוק השני הוא לכאורה פשטני. שמעתי את הנשיא אובמה קובע כי היחסים ההדוקים בין ארצות הברית לישראל לא ייפגעו.
כמוהו קבעו אנשי ממשל אחרים. מי שהרחיק לכת היה אחד מאנשי משרד החוץ האמריקאי, שאמר כי היחסים בין הבית הלבן לנתניהו יהיו מתוחים עד סוף כהונת אובמה. כמובן שיהיו תמיד כאלה שיגידו כי בשיחות סגורות "הנשיא ואנשיו" משתגעים מכעס וישפכו את
חמתם על נתניהו ו"כולנו בעם ישראל נשלם על כך". זה בהחלט יכול להיות נכון. אלא שמה שקובע זה לא מה ששומעים קירות החדר אלא הדברים הפומביים.
הנימוק השלישי הוא שיחסי ישראל וארצות הברית הם מורכבים, עמוקים, הדוקים ונתמכים על ידי הקונגרס האמריקאי והציבור האמריקאי מכדי שנאום מתריס של ראש ממשלה של בעלת הברית האמינה היחידה שיש לארצות הברית במזרח התיכון יוכל לפגוע בהם בצורה קשה.
הנימוק השלישי הוא שיחסי ישראל וארצות הברית הם מורכבים, עמוקים, הדוקים ונתמכים על ידי הקונגרס האמריקאי והציבור האמריקאי מכדי שנאום מתריס של ראש ממשלה של בעלת הברית האמינה היחידה שיש לארצות הברית במזרח התיכון יוכל לפגוע בהם בצורה קשה.
האילוצים על נשיא ארצות הברית, מערך האיזונים של המשטר באמריקה והנסיבות האזוריות והעולמיות מפחיתים את הסבירות שהנשיא יפגע בשיתוף הפעולה ובסיוע הביטחוני לישראל.
הייתי מוסיף נימוק רביעי, משהו מבודח. לא מעטים מבעלי גישת השואה ביחסי ישראל וארצות הברית חזו כי אולם הקונגרס "יהיה ריק" בזמן הנאום וכל הצירים הדמוקרטים יעדרו. הם גם חזו כי במקום להאזין לנאום, אנחנו נלך בעקבות המצלמות, שיתמקדו בכיסאות הריקים. הם לא צדקו בכך כמו שבעבר, בפעמים רבות, הם חזו בביטחון מלא שאובמה עומד לתת לישראל מכות נבוט בראש. אני מעריך שגם הפעם הם יתאכזבו.
איני רוצה לצייר תמונה ורודה. הקרע בין אובמה לנתניהו יתעצם (בהנחה שיכהן כראש הממשלה הבא) ולהערכתי הוא אינו ניתן לתיקון. זה, כמובן, מצב לא בריא. הוא לא יפגע משמעותית ביחסים, אבל ישרה עליהם רוח רעה. יתכן שמדי פעם הבית הלבן ינסה לעקוץ אותנו.
נגרם גם נזק לא קטן ביחסים שלנו עם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. ואולם זהו נזק שניתן לתקנו והוא מחייב מאמץ של הדיפלומטיה הישראלית. חשוב ביותר שהתמיכה בנו בקונגרס תהיה דו-מפלגתית, רפובליקנית ודמוקרטית כאחד.
איני רוצה לצייר תמונה ורודה. הקרע בין אובמה לנתניהו יתעצם (בהנחה שיכהן כראש הממשלה הבא) ולהערכתי הוא אינו ניתן לתיקון. זה, כמובן, מצב לא בריא. הוא לא יפגע משמעותית ביחסים, אבל ישרה עליהם רוח רעה. יתכן שמדי פעם הבית הלבן ינסה לעקוץ אותנו.
נגרם גם נזק לא קטן ביחסים שלנו עם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. ואולם זהו נזק שניתן לתקנו והוא מחייב מאמץ של הדיפלומטיה הישראלית. חשוב ביותר שהתמיכה בנו בקונגרס תהיה דו-מפלגתית, רפובליקנית ודמוקרטית כאחד.