מפעם לפעם נראה נתניהו נואש יותר בהופעותיו הטלוויזיוניות המתרבות על מסכינו (רק בתנאי שזה לא דרוקר, כן?). אתמול, ב״פגוש את העיתונות״, הבליח נתניהו למיני־עימות מול הרצוג (שהיה מחטף טלוויזיוני לא ראוי) ולמרות הזירה הנוחה לא הצליח להנחית נוק אאוט. אבל אני, ברשותכם, נטפל היום להופעה אחרת של נתניהו - הראיון ש״העניק״ כאן ביום שישי לגיל הופמן, הכתב הפוליטי של הג׳רוזלם פוסט (כי חזקה עליו ההוראה של האחראית לא להתראיין אצל כספית, כן?). את הראיון הזה, שהוקלט בווידאו, אתם יכולים לראות באתר ה״ג׳רוזלם פוסט״.



מה הסיפור? הנה: הופמן שאל את ביבי מה ששאל ונתניהו ניסה להוכיח, בפעם האלף, עד כמה הוא עומד כצוק איתן מול המבקשים להרוס את ישראל ועד כמה ״ציפי ובוז׳י״ ימכרו את המדינה. הוא דיבר על כל הפעמים בהן הימין הפיל את עצמו ונתן דוגמאות: בחירות 92 כשרבין ניצח את שמיר, בחירות 99 כשברק ניצח אותו, ואז הוא הגיע ל־2006. הנה מה שראש ממשלת ישראל אמר בראיון רשמי מצולם. לא נגעתי: ״זה קרה שוב ב־2006, כשאנחנו לא קיבלנו את התמיכה וקדימה הרכיבה את הממשלה ונסוגה מעזה והביאה לתוצאות נוראיות״.
נתניהו בראיון לג'רוזלם פוסט

 ראיתי את זה ביום שישי ב״מעריב״ והתקשיתי להאמין. הלכתי אתמול לאינטרנט כדי לראות את הראיון המצולם. כן, זה הציטוט המדויק מפיו של האיש. ובכן, בנימין נתניהו משוכנע שהוא הפסיד את הבחירות ב־2006, ואז קדימה ביצעה את ההתנתקות ונסוגה מעזה. זה מה שהוא אמר. הבעיה היא, שמדובר בתיאור דמיוני, על גבול ההזיה. ההתנתקות בוצעה לפני הבחירות ב־2006. היא בוצעה בקיץ 2005. היא לא בוצעה על ידי קדימה, אלא על ידי הליכוד. קדימה לא נוסדה עדיין.
 

מי שהגה וביצע את ההתנתקות היה יו״ר הליכוד, אריאל שרון. מי שהצביע עבור ההתנתקות בכל ההצבעות, לאורך כל הדרך, היה נתניהו. הוא הצביע בעד ההתנתקות בממשלה, הוא הצביע בעד ההתנתקות בכנסת (בהצבעה שמית!), הוא הצביע בעד חוק פינוי-פיצוי שהיה מכשיר הביצוע של ההתנתקות. רק בסוף התהליך, שבוע לפני הביצוע בפועל, הוא התפטר מהממשלה. הוא תמך בהתנתקות בכל ההצבעות לכל אורך הדרך. כפי שתמך בחוק מע״מ אפס בכל ההצבעות לכל אורך הדרך - עד שהפיל אותו בסופה. ההבדל הוא, שאת ההתנתקות הוא לא הפיל, הוא תמך בה. וקדימה לא נוסדה עדיין.
 כזכור, זה לא המקרה הראשון שראש ממשלת ישראל מפזר הזיות ממוחו הקודח כעובדות היסטוריות ידועות. זכור המקרה של החיילים הבריטים בירושלים, והמקרה של גנדי ששירת בממשלתו, והאיטלקים שהציעו לו להיות שר האוצר שלהם. לא, במקרים האלה נתניהו לא משקר. הוא משוכנע שזו המציאות, כי הגרסה הזו נוחה לו יותר. נדמה לי שהאפשרות הזו גרועה מהשקר.
 כרגע, מצבו נראה רע. הבחירות האלה אינן על איראן, או על חמאס, ואפילו לא על משבר הדיור. מדובר במשאל עם על בנימין נתניהו. נדמה לי שהציבור לא מעוניין בו יותר. ימין, שמאל, לא משנה. האיש מיצה אותנו, אנחנו מיצינו אותו. ההערכה שתוצאה נמוכה מעשרים מנדטים תגרום לו להתפטר במהלך הלילה, מקבלת פידבקים שליליים מהשטח. נכון לעכשיו, נתניהו מכין תוכנית חלופית להישרדות שלטונית. הוא לא ימהר לפרוש. הוא לא ימהר להכריז. הוא ירצה להישאר. בדיוק כמו ברק, שניסה לסגור דיל עם שרון ב־2001 ולהישאר כשר בטחון (אבל רמון והחברים בעבודה גירשו אותו במקלות), כך ינסה נתניהו. כן, הפוזה של שר ביטחון מתאימה לו. מה רע? יש גם שיירה עם סירנות, בשביל הגברת, יש הרבה כבוד, לא צריך לטפל במשבר הדיור ואפשר לדבר רק על איראן מהבוקר עד הלילה.
 יצחק הרצוג היה ביום שישי באשדוד. בימים כתיקונם, הרצוג יכול לבוא לאשדוד במהלך קמפיין רק בנגמ״ש. אבל הימים אינם כתיקונם. היה יום יפה, השמש זרחה, בתי הקפה ב״גן העיר״ היו שוקקים והרצוג התקבל מצוין. המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה כבשה את הרחבה, חברי הכנסת הסתובבו שם כחתנים ביום כלולותיהם וראש הסניף המקומי אמר שהניצחון שלו הוא שבמהלך האירוע כולו נראו בסביבה רק חמישה צעירים עם חולצות ליכוד. עוד הוא מדבר, וג׳ינגל הליכוד בווליום אדיר החל מתנגן בכביש הראשי, ואז התברר שזה בכלל טנדר של יחד ועל גגו צעיר אחד עם דגל.


הרצוג. צילום: פלאש 90
 אשדוד היא עיר ליכוד עם מעוזי כוח חרדיים משמעותיים. ביום שישי האחרון היו בה הרבה מאוד פעילי המחנה הציוני, בראשות מנהיגם הרצוג (שבא עם איתן כבל, אראל מרגלית, סתיו שפיר, דני עטר וכמובן עמיר פרץ, שהתקבל כמו מלך). היה שם טנדר של יחד, הייתה שיירת מכוניות ברחוב הראשי של ש״ס. ליכוד, באשדוד, לא היה ביום שישי.
 על פי גורמי שטח ליכודיים, הליכוד מחוק בדרום. זו בעיה, כי בדרך כלל הליכוד שולט בדרום. האם הרצוג הולך להביא את הקולות האלה? כנראה שלא. הם יזלגו לכחלון, שהפעילים שלו שורפים את השטח והוא עצמו את הלבבות, הם זולגים גם, עד כמה שזה נשמע מוזר, ללפיד. ביבי בבעיה.
 כל זה לא אומר שהרצוג יכול להיות מרוצה. ההופעה המסכמת שלו אתמול ב״פגוש״ לא הייתה טובה. הוא נפל, כמו טירון, למלכודת של ערוץ 2, שבניגוד לסיכום מפורש העמידו אותו מול נתניהו במחטף. הוא ישב במלוא קטנו באולפן, בעוד נתניהו בגודל על־טבעי על המסך הגדול. הוא גמגם, הוא הסתובב לנתניהו ונותר בגבו למצלמה, הוא קיבל הזדמנות להנחית נוק אאוט לראש הממשלה שמפחד להגיע לעימות רשמי ופומבי מולו, אבל פספס אותה.
 
אגב, מוזר מדוע לא התעקשו ב״פגוש״ שנתניהו יבוא, כמו כל האחרים, לאולפן. ראיתי אותו אתמול בערב באולפן ערוץ 9. שם נוח לו יותר. טוב, שם אין דרוקר. ועדיין, למרות הגמגומים של הרצוג, הבחירות האלה הן משאל עם על בנימין נתניהו, לא עליו.